 |
| דף הבית | כרטיס ביקור | מושג ברגע | הידעת ? | מפות עכו | אגדות עכו | קישורים | אירוח בעכו והסביבה | חידות הארץ | צור קשר | English | |
|
מאמרים » אמת המים לעכו
אמת המים לעכו
אמת המים הנראית כיום ממזרח לכביש עכו-נהרייה הוקמה על מנת לספק מים לעכו העות'מאנית. היא נבנתה על ידי סולימאן פחה בשנים 1814- 1815. תחילתה במעיינות כברי בגובה כ- 70 מטר מעל פני הים ואורכה הכולל כ- 14 ק"מ. לפיכך, שיפוע האמה הוא כ- 0.5% ובמילים אחרות הנמכה של 5 מטרים לכל ק"מ, כנראה בשרטוט הסכמתי להלן.
 בחלקה הארוך היתה זו תעלת מים פתוחה המונחת על קשתות גבוהות (1 בשרטוט). כך למשל, גובה האמה מעל נחל יסף הוא כ- 12.50 מטר. בקטעים קרובים לפני הקרקע התעלה היתה מקורה באבן למניעת חדירת לכלוך למערכת.    תעלה מקורה תעלה פתוחה הקשתות מעל נחל יסף
כשני ק"מ לפני עכו האמה הוכנסה לצינורות שנמתחו מתחת לפני הקרקע. הצינור היה בנוי מחוליות חרס או אבן. מידות חוליה אופיינית היו כ- 60 ס"מ אורך ו- 35 ס"מ רוחב וכ- 35 ס"מ גובה. בקצה אחד היתה מגרעת (נקבה) ובקצה הנגדי היתה בליטה (זכר) באופן שאיפשר חיבור החוליות זו לזו. האטימה בין החוליות ובתוך חלל הצינור בוצעה על ידי ציפוי בחומר מילוט חרסיתי.
   אבני הקשת חולית אבן בריכה בראש המגדל במבואות העיר נבנו מגדלי מים שפעלו לפי חוק כלים שלובים (סיפון הפוך, הנקרא גיחון) ובראש כל מגדל בריכה פתוחה.
 מטרות הקמת המגדלים והבריכות היו: (1) לספק מים למקומות הגבוהים בעיר מבלי להפחית בלחץ המים. (2) לשמש כ"שסתומי אויר" במטרה למנוע הלם לחץ כתוצאה מהפסקה פתאומית בזרימה. (3) לאפשר הוצאת מים במקומות אחדים לאורך האמה לצורכי השקיה מבלי להפחית בלחץ המים. (4) לאפשר שיקוע של לכלוך מוצק בתחתית הבריכה. (5) לאפשר איתור יעיל של סתימה בקטע מסוים של הצינור. בתוך המגדל היה חלל צר ובו בליטות אבן או שקעים שבעזרתם ניתן היה לטפס אל הבריכה לצורכי תחזוקה שוטפת.
   אל-בהג'י אל-אעוג'י אל-אימאם באב עכא
המגדלים, הניצבים על תילם עד היום, הם (מצפון לדרום):
1. אל-בהג'א – זהו מגלש בתחום מוסד "מנוף" (2 בשרטוט). כאן מסתיים הקטע הארוך בו מונחת תעלת האמה על גבי קשתות מעל לפני הקרקע, ומכאן היא יורדת בשיפוע אל תוך צינור הנמתח ברציפות עד מקום כניסת האמה בחומת העיר העתיקה. בהמשכו לכיוון דרום נראה צינור החוליות. שם נוסף של מגדל זה הינו טלע אל בילאני (מין של עשב קוצני שגדל בסביבה וממנו היו מייצרים מטאטאים). 2. אל-אעוג'י (המפותל) - מגדל גיחון זה נמצא כ- 530 מטר דרומית למגדל אל בהג'א (3 בשרטוט). הוא נקרא כך, משום שלידו מתעקלת האמה לדרום מערב לאזימוט 230 (ליד הכניסה הדרומית למכללת הגליל המערבי). תעלת האמה עברה כאן על פני קיר שגובהו מטר ויותר והמגדל נבנה כגשר כדי לאפשר לדרך הראשית - "טאריק אל ביירות" (דרך חיפה - ביירות) - לחצות את תוואי אמת המים. 3. אל-אימאם - מגדל גיחון זה נמצא כ- 490 מטר דרומית-מערבית למגדל אל-אעוג'י בשכונת וולפסון בכניסה לעיר (4 בשרטוט). משפחת אל אימאם היתה גרה כאן בבית אבן עד סוף שנות ה-50.
4. באב עכא - מגדל גיחון זה נמצא כ- 560 מטר מדרום-מערב למגדל אל-אימאם, ברחוב דוד נוי ליד משרדי המועצה הדתית (5 בשרטוט). כאן רואים את מבנה בריכת המים בראש המגדל ואת החלל בתוך המגדל שנבנה לצרכי תחזוקה (שלאחרונה נסתם בבטון). שם נוסף למגדל זה הינו דוּרִייֶה אל אדרא (הבתולה).
   מגדל חומת הנגד הצפונית מבט ממזרח: צינור חוליות מבט ממערב: צינור החוליות והסביל בתחתית החפיר מגיע אל תחתית הפיר בחומת ג'זאר. למטה לאספקת מים אל חומת ג'זאר מימין: דלת פתח המנהרה
5. מגדל חומת הנגד - כ- 480 מטר מדרום מערב למגדל הקודם ניצב מגדל נמוך על חומת הנגד של חומת ג'זאר, כלומר מצפון לחפיר הצפוני (6 בשרטוט). בתחתית חומת הנגד הצפונית, בקיר הפונה לתוך החפיר, נראה סביל אשר סיפק מים לחיילים בחפיר החיצוני (7 בשרטוט). הצינור היורד ממגדל זה נכנס אל מתחת לחפיר (8 בשרטוט) ומתחת לחומת ג'זאר ומגיע ועולה אל מקום כניסת האמה (10 בשרטוט) במרומי חומת דאהר אל-עומר צמוד וממזרח לנקודת הכניסה של רח' ויצמן אל העיר העתיקה.    המגלש מן הבריכה בחומת תעלת המים המגיעה מן המגלש אתרו של סביל
דאהר אל תוך העיר אל קצהו המזרחי של השוק הלבן ליד השוק הפעיל צינור חוליות היוצא מבריכת חומת דאהר לכיוון צפון מזרח נראית בתחתית החפיר שבין חומת דאהר לבין חומת ג'זאר. מעל נקודת ההתחברות לחומת ג'זאר יש בור שממנו הועלו המים אל חיילי המשמר שעל החומה.
ממגדל כניסת האמה בחומה דאהר נראה מגלש הפונה דרומה (9 בשרטוט) וממנו נמתחת תעלה נוספת עד הסביל בקצהו המזרחי של שוק אל-אביאד. מכאן ממשיך צינור תת-קרקעי אל הסביל המפואר הנמצא בכניסה למסגד אל-ג'זאר ואל כ- 30 סבילים נוספים ברחבי העיר העתיקה (11 בשרטוט).
מנדלר (הערה 1) מציין:
מצפון לבריכת כניסת האמה בחומת דאהר יש בורג' בחומת ג'זאר הצפונית (בורג' אל-גידיש). הבריטים חפרו במרכז הבורג' שני בורות מים גדולים בעומק של 5-4 מטר כל אחד: שטחו של הבור הדרומי כ- 77 מ"ר ושל הבור הצפוני כ- 140 מ"ר ולפיכך נפחם הכולל מוערך בכ- 1000 מטר מעוקב . בפינה הדרום-מערבית של הבור הדרומי נראה מקום המשאבה. תפקידה היה לשאוב מים מבריכת כניסת האמה בחומת דאהר אל הבורות הבריטים, ומהם הופנו המים לעיר המנדטורית שמחוץ לחומות.   במקומות אחדים לאורך האמה נבנו בריכות אגירה גדולות שהוזנו ממימי האמה. כך, למשל, הבריכה הצמודה לאמה ליד "בית הקולונל" במזרעה, או הבריכה הצמודה לאמה ליד ארמונו המפואר של סולימאן פחה בשטח מוסד "עתידות" במזרח עכו.מימין, פסיפס בשפת בריכת הרחצה של סולימאן בשטח מעון "עתידות". משמאל, המדרגות היורדות אל בריכת המים במתחם בית הקולונל בכפר מזרעה.
 תעלת האמה מבצעת איגוף גדול באגפו המערבי של הגן הבהאי ולא חוצה אותו בתוואי ישר. זאת, כדי להמנע מחפירת תעלה עמוקה בגבעה (המתונה מאוד) של הגן עצמו. בתוואי העוקף האמה יורדת במתינות לאורך קו גובה, כשהיא בולטת אך מעט מעל מפלס הקרקע. מאז הקמתה על ידי סולימאן פחה ועד היום התמוטטו קטעים אחדים ממנה ונעשו בה שיפוצים. התמונות הבאות ממחישות זאת:    קטע הסיפון הבנוי וחידוש קטע האמה השבור בכפר תעלת בטון לצורך
האמה על הקשתות מזרעה וסיפון המתכת שיקום האמה 1. הסיפון במטעי קיבוץ שמרת. כאן התמוטטו הקשתות הגבוהות ובמקומן נבנה סיפון. מאוחר יותר שוקמו אותן קשתות והמים חזרו לזרום בתעלה גבוהה על פני הקשתות. 2. בנסיון שיקום אחר נבנתה, כנראה על ידי הבריטים, תעלת בטון על גבי הקשתות אך גם היא נשברה והתמוטטה.  3. בשנת 1944 (ולפי סברה אחרת בשנת 1942) היו שטפונות חורף עזים בגליל המערבי. הזרימות החזקות בנחל בית-העמק בתחומי הכפר מזרעה גרמו להתמוטטות הקשתות בקטע ארוך. באותן שנים לא היה לעכו העתיקה והמנדטורית מקור מים חלופי והבריטים נאלצו לבצע תיקון דחוף של האמה. הם בנו שתי בריכות בטון קטנות משני צידי הקטע ההרוס ואותן חיברו באמצעות צינור-סיפון מתכת.
התמונה באדיבות מוזיאון "בית ליברמן", נהרייה
השימוש באמת סולימאן על ידי חקלאי הסביבה אחת הסברות בקשר לשינוי תואי האמה של סולימאן לעומת התוואי של אמת אל ג'זאר, נוגעת לשימוש במים על ידי חקלאים ששדותיהם נמתחו לאורך האמה. אמת סולימאן נבנתה מערבה יותר, על הגבעות שבין קיבוץ עברון לקיבוץ לוחמי הגטאות, במטרה להשקות את שדות האחוזות הפרטיות במזרעה ובאל-בהג'י. היה אדם ממונה על החלוקה שקיבל את שכרו מן הפחה. מי הם, איפוא, שנהנו מהמים לאורך האמה?:
א. ערביי הכפרים מזרעה ואל בהג'ה זכו למי שתיה חינם אך לשטחים שלהם לא הוקצו מים והם נשארו שטחי בעל. ב. תעלה מיוחדת נמתחה אל הפרדס של עבדאללה פחה. ג. בחלוקת מימי ההשקיה לפי מחזור של 8 יממות בני 24 שעות (יחידת זמן השקייה של 24 שעות נקראת "עאדל") נהנו בעלי האחוזות הבאים: * משפחת בידון עבור טחנות הקמח שלה בנחל כזיב ואדמותיה באזור אל-בהג'י -ארבעה ימים. * בוסתני הוואקף ליד מזרעה - שני ימים. * בוסתני המשפחות קוותלי ובאדר - יום אחד. * שדות עקילי אגא והמופתי - יום אחד. |
|
| צור קשר | מונחים ושמות בעכו | |
