ואלה תולדות...
332-587 לפנה"ס – התקופה הפרסית

 
527 לפנה"ס – שובר הגלים הראשון נבנה בנמל עכו בימיו של כמבוזי (קמביזס) המלך הפרסי 7. מלך זה מרכז בנמל עכו צי  ענק לקראת צאתו לכיבוש מצרים. בתקופה זו עכו היא עדין עיר נמל פיניקית, במעמד  עצמאי.



מאה חמישית
לפנה"ס – ירידה במפלס הים כדי 1.6 מטר מתחת למפלס הנוכחי הגדילה את השטח היבשתי מערבה ואפשרה ירידה של העיר מ"תל אל פוח'אר" אל המישור שלרגליו בשלהי התקופה הפרסית.
 

תחילת המאה הרביעית – בתקופה זו נבנית אמת המים ההלניסטית לעכו.
 
380-393 לפנה"ס – שמו של פרעה אחוריס מלך מצרים מופיע על בסיס למזבח שנמצא בעכו.

 
374 לפנה"ס – ארתחשסתא השני נלחם במצרים ומפקדו הצבאי פרנאבזוס אוסף בעכו כוח של 20,000 פרסים ועוד כ- 2000 סוחרים יוונים בראשות איפיקריטוס 7.
 
338-358 לפנה"ס – ארתחשסתא השלישי (קסרקסס) מלך פרס מרכז בעכו צבא גדול לקראת מלחמתו במצרים 8.
 
350 לפנה"ס – מטבע ראשון מיוצר בעכו 9. כאן נטבעו, בין היתר, מטבעות זהב מטיפוס יווני (טטרדרכמה, 4 דרכמות) ומטבעות כסף (דידרכמה, 2 דרכמות) וכן מטבעות מטיפוס צור (העיר צור) לשימוש בקרב הפיניקים.
 
152-332 לפנה"ס – התקופה ההלניסטית 1

 

332  לפנה"ס – עכו נכבשת ללא קרב בידי חילות אלכסנדר מוקדון. מוקמת בה מושבת-סוחרים אתונאים. בעכו מוקמת מיטבעה העתידה לפעול ברציפות עד המחצית השנייה של המאה ה־3 לספירה. 

 
323 לפנה"ס – בעקבות מותו הפתאומי של אלכסנדר הגדול עכו נקלעת לסכסוכים בין ממשיכיו של מוקדון  בסוריה, אנטיגונוס ובנו דמטריוס, לבין תלמי וסלבקוס ניקטור שליטי מצרים.
 
סוף מאה 3 עד אמצע מאה 2לתקופה זו מתוארכת רצפה שנתגלתה לאחרונה למרגלות חומת הים המזרחית מתחת בורג' אל-סולטן. זאת, במסגרת פעולות לשיקום בסיס החומה בקטע זה. הדבר מחזק את הידיעות לפיהן פני הים בתקופה זו היו נמוכים במטר ויותר ממפלס הים כיום (הודעת רשות העתיקות 02/04/2009)
 
311 לפנה"ס – תלמי הורס את מבצר עכו.
 
301-312  לפנה"ס – בתקופת מלחמות הדיאדוכים (יורשי אלכסנדר הגדול) עכו עוברת מיד ליד עד התייצבות השלטון בה בידי בית תלמי המצרי. 9א  כך למשל עכו נכבשת ע"י תלמי לאגוס מידיו של אנטיגונוס. 

 
261 לפנה"ס –  שמה של הפוליס עכו הופך להיות פטולמאיס. שם זה נגזר משמו של תלמי השני פילדלפוס, מושל מצרים בשנים 246-284 לפנה"ס. השם פטולמאיס מופיע על מטבעות העיר מעתה ועד הכיבוש הערבי 10ב.



259
לפנה"ס – הפקיד המצרי זֵנוֹן מבית תלמי, שהיה סוכן נוסע של שר הכספים המצרי אפולוניוס, עובר בעכו לצורך גביית מיסים. שמה של העיר נזכר בפפירוסים של אותו זנון והוא מציין שהיא אחת מן הערים המספקות כותנה למצרים.
 
219 לפנה"ס – עכו נמסרת לידיו של אנטיוכוס השלישי הסלבקי על ידי תיאודוטוס שר הצבא המצרי הבוגד בארצו  9. תושבי העיר מכבדים את שליטם החדש ומכנים עצמם "האנטיוכים של פטולמאיס". מחנה החורף של צבאו של אנטיוכוס השלישי מוקם בעכו.

 

200 לפנה"ס – עכו נכללת בהיפארכייה "שומרון" של המלכים הסלבקיים שליטי סוריה.
  
מאה 2 לפנה"ס – פטולמאיס וחוף עכו נזכרים בכתבי סטרבון (גיאוגרף והיסטוריון יווני בן המאה הראשונה לפנה"ס) כמקור חול  לייצור זכוכית.

167
לפנה"ס – אנטיוכוס הרביעי אפיפנס, מבית סלבקוס, כובש את העיר, מעניק לה מעמד של פוליס ומסב את שמה ל"אנטיוכיה". יש הסוברים כי את השם "אנטיוכיה" נתן דוקא אביו אנטיוכוס השלישי בשנת 198 לפנה"ס.
 
165 לפנה"ס – שמעון המכבי נכשל בניסיונו לכבוש את עכו מידי הסורים הסלבקים. אנטיוכוס החמישי אופטור ממנה את יהודה המכבי להיות מושל מעכו ועד גרר (ביהודה).
 
163 לפנה"ס – שמעון המכבי רודף את אויביו עד חומת העיר אך לא לוכד אותה.

 
162 לפנה"ס – ספר חשמונאים א (סב) – "ויהי בשנת מאה וששים ושתים, ויצא המלך תלמי ממצרים עם קליאופטרה בתו, ויבואו לעכו. (סג) ואלכסנדרוס בא לקראתו וייתן לו תלמי את בתו לאשה, ויעשו משתה גדול בעכו כיד המלכים. (סד) ויכתוב אלכסנדרוס ספרים ליונתן, ויבקש ממנו לבוא אליו ולהראות לפניו. (סה) ויבוא יונתן בתפארת גדולה לעכו, וימצא שם את שני המלכים וייתן להם ולאוהביהם משאות יקרות זהב וכסף וימצא חן בעיניהם…" 12א.
 

153 לפנה"ס – אלכסנדר בלס, בנו של אנטיוכוס אפיפנס, כובש את עכו מידיו של דמטריוס הראשון.

 
37-152 לפנה"ס – התקופה ההלניסטית 2 (בית חשמונאי)

 

152 לפנה"ס – דמטריוס מעניק את עכו ליונתן המכבי על מנת שיתמוך בו כנגד אלכסנדר באלאס.

 
אמצע המאה השנייה לפנה"ס – צונאמי בהיקף מקומי מציף את חוף עכו .
 
150 לפנה"ס – אלכסנדר באלאס כובש את עכו. הוא מתחתן כאן עם קליאופטרה תיאה בתו של מלך מצרים 10. הוא מזמין את יהונתן החשמונאי להיפגש עמו ועם חותנו ובעל בריתו תלמי השישי פילומטור מלך מצרים בעכו. בעכו מתארגן צבאו של באלאס לקראת מלחמתו בסלווקים.
 
142 לפנה"ס – יונתן החשמונאי מבקר בעכו ונרצח ביד טריפון שר הצבא הסלבקי, מקורב לאלכסנדר באלאס, המבקש להגיע למלוכה. 
   
131/132 לפנה"ס – בעכו מוקמת ומתחילה לפעול מטבעה בשם "עכו-פטולמאיס" לטביעת מטבעות.
 
121-125 לפנה"ס – קליאופטרה תיאה מלכת מצרים מצליחה לכבוש את העיר ושולטת בה יחד עם אנטיוכוס השמיני  10א. אלכסנדר סידטס (אנטיוכוס אברגטס), בעלה השלישי ואלכסנדר באלאס בעלה הראשון מבקרים בעכו.
 
106-112 לפנה"ס – בעכו שולט המלך אנטיוכוס התשיעי.
 
104-105 לפנה"ס –  המלך אלכסנדר ינאי צר על עכו אך נסוג בפני צבאו של תלמי לתירוס, שליט קפריסין. תלמי זה נסוג גם הוא מעכו בעקבות ברית בין קליאופטרה השלישית לבין אלכסנדר ינאי.
 
71-95 לפנה"ס – עכו בשליטת סלינה, בתה של קליאופטרה ה-3. במועד כלשהו בתקופה זו עכו נופלת בידי טיגרָנֵס השני מלך ארמניה והוא חומס אותה ומוציא שלל רב. בשנת 71 לפנה"ס הוא  עוזב את העיר.

 
66 לפנה"ס – אלפי יהודים נטבחים בעכו עם תחילתו של המרד בשלטון הרומי.
 
63 לפנה"ס – פומפיוס הרומי כובש את הארץ.
 
מאה ראשונה לפנה"ס – כתובת הקדשה מרודוס לאלים של סמותרקיה (Samothraki הצפוני ביותר באיי יוון). מקדיש הכתובת זכה ,בין היתר, "בעטרת זהב מאנשי פטולמאיס הקדושה , עיר המקלט והאוטונומית"  10ב.

47 לפנה"ס – יוליוס קיסר מבקר בעכו.


 
40 לפנה"ס – עכו עוברת לתקופה קצרה לידיו של פקורוס מלך הפרתים, הפולשים מפרס אל ארץ ישראל. המוני יהודים מתקהלים לפני משכנו של פטרוניוס בעכו, למחות כנגד נסיונו של הקיסר קליגולה להציב את פסלו במקדש בירושלים.
 
39 לפנה"ס – הורדוס מגיע מרומא לעכו, לאחר שהתמנה להיות מלך יהודה. הוא מקים בה גימנסיון (בית ספר לתרגילי מרוץ, האבקות, הטלת חניתות וכיו"ב)  11. בשנים הבאות הוא עורך בעכו טקסים מפוארים לכבודם של אנטוניוס וקליאופטרה (שנת 37 לפנה"ס) ושל אוקטביאנוס (שנת 31 לפנה"ס) המבקרים  בעכו  12. עכו ההלניסטית משתרעת על כ- 1000 דונם בין תל עכו לבין מקומה הנוכחי של תחנת הרכבת.
 
                                                                         מקורות
 
7. קסטן, א. העיר העתיקה של עכו. עיון מחדש, השגות 1993. בהוצאת החברה לפיתוח עכו העתיקה, 1993. עמ' 15. 
8. וילנאי, ז. עכו עיר רבת תמורות. הוצאת צבעי טמבור, עכו, עמ' 10.  
9. שור, נ. תולדות עכו. דביר, תל אביב, 1990 עמ' 28. 
9א. טל,א. הארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית בין מסורת לחידוש. מוסד ביאליק, ירושלים, תשס"ז, עמ' 8.
9ב. סלמון, ע. צונאמי, מים אדירים. בתוך: גלילאו 30, נובמבר 2009.
10. שם,  עמ' 30.  
10א. פייג, נ. עכו, רחוב החרושת דוח סופי. בתוך: חדשות ארכיאולוגיות, חפירות וסקרים בישראל. גליון 124 (2012).
10ב. רפפורט, אוריאל. עכו פטולמאיס והיהודים בתקופה ההלניסטית. 
11. פלוויוס יוספוס, (תרגום מיוונית: י. נ. שמחוני) תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים. מסדה, גבעתיים, 1971.  
12. שור, נ. שם, עמ' 35.   
12א. ספר חשמונאים א, תרגום מיוונית יצחק זעקיל פרענקיל, ווארשא, 1885.
7A. Makhouly N. & Johns C. N.  Guide to Acre. 2rev, Jerusalem, 1946