נמל עכו משמש בסיס ללגיונות הרומאים היוצאים בשנת 132 לדכא את מרד בר-כוכבא. יהודים מתיישבים בה בתקופת המשנה והתלמוד
דף הבית  |  טיול בעכו  |  החותַם היהודי  |  כרטיס ביקור   |  מה אומרים ?  |  עֲ-קוֹלִינַריָה  |  מושג ברגע  |  הידעת ?  |  אגדות עכו  |  מפות עכו  |  צור קשר
טיול בעכו טיול בעכו
טיול משפחות
 אריאל הדרי - כתב חידה בעכו העתיקה מסלולים לפי נושאים
טיול העכו במסלול מעגלי מסלול מעגלי משער היבשה
סיור בעכו העתיקה בעקבות כתב חידה מסלול מעגלי מהמגדלור
מסלול מעגלי ממרכז המבקרים
עכו: הרבה יותר מחומוס
כתבה ב YNET
כתבה במוסף "מסלול"
משחקי מטמון
 כתבי חידה
ניווט-אתרים
מטמון בקניון
עכו מפרי עטי מאמרים
כו העתיקה - עיר מורשת עולמית עכו - מורשת עולמית
מנהרת הטמפלרים
סבילים בעכו
שמות עכו
חומות עכו
המצודה הצלבנית ברובע ההוספיטלרי המצודה הצלבנית
ואקף מוסלמי בעכו ואקפיית אל-ג'זאר - מבוא
ואקף אל ג'זאר - הנוסח המלא
כשלון נפוליון בעכו
אספקת המים לעכו
אמת המים (אמת סולימאן) אמת סולימאן לעכו העתיקה
עכו על פסי הרכבת
מקצועות נעלמים
בוני הסירות
רוקעי נחושת בעכו
אופה ומאפה
היסטוריה של עכו תולדות עכו העתיקה
תולדות עכו אקדמה לתולדות עכו
הברונזה והברזל בעכו תקופות הברונזה והברזל
התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית עכו בתקופה הפרסית ובתקופה היוונית
תקופות היסטוריות בעכו התקופות רומית, ביזאנטית וערבית קדומה
התקופה הצלבנית עכו בתקופה הצלבנית חלק א
עכו בתקופה הצלבנית חלק ב
צלבנים בעכו עכו בתקופה הצלבנית חלק ג
עכו בתקופה הממלוכית עכו בתקופה הממלוכית
עכו בתקופה הטורקית עכו בתקופה העות'מאנית - חלק א
ערכו באמצע התקופה העותומנית עכו בתקופה העות'מאנית - חלק ב
עכו העותומנית בשלטון סולימאן פחה עכו בתקופה העות'מאנית - חלק ג
סוף התקופה העותומנית בעכו עכו בתקופה העות'מאנית - חלק ד
עכו בימי המנדט הבריטי תולדות עכו המנדטורית
עכו המנדטורית עכו בתקופת המנדט הבריטי
עכו ביד אמן
אירוח בעכו והסביבה
קישורים
AddYourPoint
רשימת רחובות
תולדות עכו העתיקה » התקופות רומית, ביזאנטית וערבית קדומה

37ואלה תולדות... לפנה"ס - 324 לספירה - התקופה הרומית
 
37 לפנה"ס – 70 לספירה – התקופה הרומית 1 (בית הורדוס)
 
30 לפנה"ס - הורדוס מארח ומשעשע את אוקטביאנוס (לעתיד אוגוטוס קיסר) בעכו.
 
4 לפנה"ס – הפרוקונסול הרומי קוינטיליאנוס וארוס מרכז את צבאו בעכו לדיכוי מרידות שפרצו בארץ לאחר מות הורדוס 13. שנתיים לאחר מכן הלגאטים, קציני הצבא הרומי, מתיישבים בעכו. 
  
37 לספירה - וויטליוס הרומי יוצא מעכו להילחם בעיר פטרה בעבר הירדן המזרחי.
 
41-37  – כח רומי בראשות פטרוניוס נציב סוריה מגיע לנמל עכו בימיו של הקיסר קליגולה. יתכן שגאיוס קליגולה עצמו הגיע לעכו.
 
54-52 – בתקופת הקיסר הרומי קלאודיוס שוב יש תנופת בנייה בעכו וותיקי ארבעה מלגיונותיו מתיישבים בה. הוא מעניק  לה את התואר "קולונית קלאודיוס קיסר" (Claudia Felix Ptolemais Germanica Stabilis).
 
56 – הרומאים שליטי הארץ עוסקים בסלילת דרכים ונבנית הדרך הראשונה בין אנטיוכיה לבין פטולמאיס. מושבת חיילים משוחררים בעכו-פטולמאיס מוזכרת  במצבה של אבן  כורכר שהוקדשה לנירון קיסר והוצבה על אם הדרך. באביב אותה שנה פאולוס (שאול התרסי) ופטרוס שליחי ישו שוהים בעכו יום אחד.
 
66 – גאסיוס פלורוס, הנציב הרומי של יהודה, בוזז את עכו ועורך טבח ביהודי העיר. הנותרים נמכרים לעבדים ולשפחות בשוקי ערי אסיה הקטנה.
 
68/66 – אספסיאנוס ופלאקידוס הרומאים יוצאים מעכו לדכא את המרד היהודי בגליל.
 
75 - ברניקי, אחותו של אגריפס השני, פוגשת בעכו את טיטוס הרשע  בחיר לבה.
 
80 - טיטוס קיסר רומא מגיע לעכו כדי לסייע לאביו אספסיאנוס במלחמתו הממושכת ביהודי הגליל המתמרדים.
 
180-70 – התקופה הרומית 2
 
המאה השניה ושלישית – רבן גמליאל, ראש הסנהדרין, הוא תושב עכו לזמן מסוים בתחילת המאה השנייה, אולי בשל רדיפות הרומאים. האמורא רבי אבא דמן עכו, הוא מנהיגה של קהילת עכו במאה זו. מאוחר יותר  יושבים בעכו גם ר' שמעון בן יהודה, ר' יהודה בן אגרא, ר' תנחום בן חייא, ר' אבא, ר' חזקיה עכייה ור'  יצחק. פלוויוס בואתוס , יליד עכו- פתולמאיס, איש במעמד קונסולרי ומושל הפרובינקיה סוריה - פלשתינה במחצית השנייה של המאה השנייה 13א'.
  
 
132-130 – נמל עכו משמש בסיס ללגיונות הרומאים היוצאים לדכא את מרד בר-כוכבא.
 
131 – אדריאנוס קיסר רומי מבקר בעכו.
 
135-132 - שומרונים מהגרים לעכו לאחר מרד בר כוכבא ומקימים בה מרכז שומרוני 14.

135
- בעקבות דכוי מרד בר-כוכבא שבויים יהודים רבים מובלים אל 'יריד עכו'.
 
324-180 – התקופה הרומית 3
 
190 – הבישוף של עכו, קלארוס, משתתף בכנס של ראשי כנסיות נוצריות  15, 16.
 
תחילת המאה השלישית – רבי מנא מעכו לא מהסס להביע התנגדות גלויה להקלות של ר' יהודה בדיני שמיטה   17.
 
231 – יתכן שאלכסנדר סברוס הרומי עובר בעכו בדרכו למלחמה בפרתים  18.
 
275-271 - שליט עכו הוא אאוּרֶליאן (Aurelian) בימיו נרצחים בעכו קודראטוס, אקציוס וסטרטוניוס (Codratus, Acacius at Stratonius) והופכים להיות קדושים מעונים.
 
מאה שלישית – רביעית – עכו נכללת בתחום ציפורי  19.
 
451-324 לספירה – התקופה הביזאנטית 1
 
325 – הגמון עכו הוא אניאס. הוא משתתף בשנה זו בועידת ניקאה (הועידה האקומנית הראשונה, אשר דנה במהותו של ישוע).
 
351 – גאלוס, הנציב הרומאי בארץ ישראל, מדכא את המרד היהודי ובכלל זה טובח ביהודי עכו  20.
 
381 – הגמון עכו הוא נקטאבוס. הוא משתתף בועידה האקומנית השנייה הנערכת בקונסטנטינופול.
 
400 - אנטיוכוס (Antiochus) הוא בישופ עכו.
 
425 – הגליל נכלל באזור פלסטינה סקונדה, אך עכו עדיין בשלטון הפיניקים.
 
640-451 – התקופה הביזנטית 2
 
451 – הגמון עכו הוא פאולוס.
 
536 – הגמון עכו הוא יוחנן.
 
570 – נוסע  מן העיר פיאצנזה באיטליה שוהה בעכו ומספר על המנזרים הרבים הקיימים בה ומפארים אותה.
 
614 – מרד יהודי גדול כנגד הביזנטים.

616 - הפרסים משלימים את כיבוש הארץ ובכלל זה עכו. היהודים, בחסות הפרסים, פורעים בנוצרים ובכנסיות בעכו וכן מאלצים את הכומר ליאונטיוס להתייהד  21.
 
622 – מוחמד יוצא את עיר הולדתו מכה ומהגר למדינה.

634 – יעקב המשומד משתתף בויכוח דתי ומזכיר כי שרף כנסייה בעכו והשתתף בשריפת כתבי קודש יהודים ונוצריים. כמו כן הוא מציין כי, בנמל של עכו יש בית כנסת וכן יש בה שומרונים  22. יתכן ששומרונים  ישבו בעכו כבר במאה השנייה  23.
 
636 – עכו נכבשת לראשונה על ידי צבאות האיסלם בפיקודם של האמיר עמר אבן אל עס ויאזיד והופכת להיות עיר במחוז ירדן. השם פטולמאיס מבוטל ובמקומו חוזר שמה הערבי עכא. ממועד זה ואילך עכו נשלטת בזה אחר זה בידי החליפים של בית אומאיה שמרכזו בדמשק, החליפים של בית עבאס שמרכזו בבגדד, ובידי הפאטימים (ממוצא טוניסאי) שמושבם בקהיר.
 
1099-640 - לספירה – התקופה הערבית הקדומה
 
המאה השביעית – בעכו יש שכונה שומרונית הנקראת 'פטולמאיס השומרונית'- 'סמיטרקי'  24.
 
750-660 – שלטון בית אומאייה.
 
660 – מועאוייה מייסד השושלת של בית אומאיה מקים בעכו מספנה גדולה ובתי מלאכה לבניית כלי שיט, שנייה בחשיבותה לאחר מספנת אחלכסנדרייה.
 
668 - עכו נלכדת על ידי הערבים בימי החליף עומר. הוא בונה בה מסגד נהדר מול חורבות הבנין שיוחס לנביא צאלח.
 
685 – עכו נהרסת באחד מן המאבקים שאיפיינו את התקופה המוסלמית הקדומה. היא משוקמת מהריסותיה  בימיו של השליט האומיי עבד-אלמלכ (705-685).
 
692 – עכו נהרסת כליל בידי הביזנטים.
 
723 - הבישוף (הנזיר) וויליבלד (Willibaldus) מבווריה ועמיתיו עוברים דרך פתולמאיס בדרכם ללבנון 24א'.
 
744-724 – עכו נחרבת בימי הישאם בן עבד-אלמלכ והוא מעביר את המספנות לצור.  העיר נבנית מחדש בימי יורשו מרואן בן מוחמד (750-744).
 
750 – 1258 – שושלת בני עבאס.
 
861 – הכליף מותאווקיל העבאסי 25 מחזיר את המספנות מצור לעכו, מחזק את עכו בצבא ובכלי שיט כדי לקדם התקפה מצד הביזנטים. הוא מת באותה שנה.
 
881 – גל צונאמי פוקד את עכו.
 
871 - אחמד בן טולון כובש את עכו ומוצא עיר שאינה מבוצרת. הוא מעמיק את נמלה וסוגרו בשרשרת.
 
884-868 – האמיר אחמד אבן-טולון הוא מושל מצרים ובתקופתו (878) הארכיטקט המוסלמי אבו באקר בונה  את הנמל של עכו וכן את החומה הפנימית (חומה זו הוקמה מחדש על ידי דאהר אל עומר).
 
 
 
969 – השלטון עובר לידי השושלת הפאטימית השיעית. באותה תקופה עכו משתייכת למחוז ירדן.
 
975 – צבא ביזנטי מגיע לעכו והעיר נכנעת בפני צימיסקס. 25A.
 
985 – הגיאוגרף וההיסטוריון המוסלמי אל-מוקאדאסי מתאר את עכו ונמלה מתקופתו של אבן-טולון. באותה שנה מושל עכו הוא רג'א אל צקלאבי, בן שבט החמדאנים 26.
 
1020/19 – במסגד אל ג'זאר בעכו  מתגלה כתב יד של הספר "שבחי ירושלים" מאת הדרשן של מסגד אל אקצה בירושלים, אבו בכר אלואסטי ח'טיב. 27. ראוי לציין, אף עכו זכתה לדברי הלל ב"ספרות השבחים".
 
1031 – משפחתו של יאשיה בן אהרון, שלימים התמנה להיות אב בית דין בישיבת ארץ ישראל, מתגוררת בעכו  28. יאשיה מוזכר כמי שקנה ספרים בעכו 24א'.
 
1033 – עכו נפגעת מגל צונאמי בעקבות רעידת אדמה במזרח הים התיכון. הנמל מתייבש לזמן מה.
            (5 בדצמבר 1033 או 4 בינואר 1034) 9ב.
 
1040/39 – הרב אברהם בן שלמה גאון פועל בקהילה קרובה לרמלה, כנראה בעכו  29.
 
1041 - אליהו בן אהרון מעתיק ספר בעכו 24א' והפייטן אהרון הכהן בן מריון מעכו מזכיר את הקהילה החשובה של  יהודי עכו  24ב'.
1047 – ההיסטוריון המוסלמי-פרסי נסיר א-ח'וסרו מבקר בעכו. הוא מציין: "ביום הראשון הלכתי לבקר את הקבר של עכא, מייסד העיר"  30.  כמו כן, הוא מתאר את הנמל  31 ואת המסגד המפואר על שם נבי צאלח 32 וכן מציין את חומותיה החזקות הנמתחות במידות שבין 300 מטרים מדרום לצפון ל- 1200 מטרים ממערב למזרח. הוא מציין כי העיר משמשת כארמון נופש של הנביא צאלח 38.
 
1057 – ת'מאל, בן השבט הבדואי בנו-כילאב, הוא שליט עכו  33.
 
1063 - יתכן שעכו נפגעה במקצת מגל צונאמי בעקבות רעידת אדמה.
 
1067 –  על פי מקורות ערביים עכו נפגעה כנראה ברעידת אדמה 34.
 
1098-1071 - עכו עוברת מיד ליד, לסירוגין, בין שליטים פאטימים לבין שליטים סלג'וקים-תורכמנים. מבין התורכמנים: השליט אתסיז אבן אוק והשליט שקלי. מבין השליטים הפאטימים המצרים: בדר אל  ג'מאלי 35.  יורשו הוא בנו, הווזיר אל מלכ אל אפד'ל, נולד בעכו ויתכן שהוא אשר בנה את המבצר החזק  בדרום-מערב העיר, היכן שאחר כך בנו הטמפלרים את מבצרם  36.
 
1083 - אביתר בן אליהו הכהן, ראש ישיבת צור, עובר בעכו בדרכו לחיפה. במגילה שכתב, "מגילת אביתר", הוא מדגיש שקהילת יהודי עכו היתה מן החשובות בארץ ישראל. נזכרים במגילה: החכם אלמועלם אלעכאווי, בעל הנכסים אפרים בן  יוסף,  סוחר הבשמים אל-עטאר וסוחר הסוכר אל-פרג' אלעכאווי.
 
1095 – בעכו היו בית דין יהודי ומרכז של תורה 37.
 
1096 – מסע הצלב הראשון יוצא לדרכו.
 
 
מקורות

13. ספראי, ז. השומרונים. בתוך: ברס, צ. ואחרים (עורכים), עמ' 258.
13א. גייגר, י. הלשון הלטינית בארץ ישראל הרומית. בתוך: קתדרה, חוב 74.
14. גייגר, י. התפשטות הנצרות עד יוליאנוס. בתוך: ברס, צ. ואחרים (עורכים), עמ' 223.
15. גרן, ו. (תרגום מצרפתית: חיים בן עמרם) תיאור ארץ ישראל. כרך שישי: הגליל (א). הוצאת יד יצחק בן
     צבי, ירושלים, תשמ"ה,שם עמ' 350-348. שמות כל ההגמונים ורבי ההגמונים שישבו בעכו.  
16. לוין ל' י. תקופתו של רבי יהודה הנשיא. בתוך: ברס צ. ואחרים (עורכים). ארץ ישראל מחורבן בית שני
      ועד הכיבוש המוסלמי. כרך  ראשון. הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשמ"ב, עמ' 116.  
17. שור, נ. תולדות עכו. דביר, תל אביב, עמ' 37.  
18. ספראי, ש. היישוב היהודי בגליל ובגולן במאות השלישית והרביעית. בתוך: ברס, צ. ואחרים (עורכים),
      עמ' 152.
19. איש-שלום, מ. מסעי נוצרים לארץ ישראל. עדויות ורשומות לתולדות הישוב היהודי. עם עובד, תל-אביב,
     1979, מהד' שנייה.  עמ' 67.
20. שם,  עמ' 70.
21. וילנאי, ז. תולדות עכו. הוצאת צבעי טמבור, עמ' 14.
22. שור, נ. שם, עמ' 43.  
23. דן, י. ארץ ישראל במאה החמישית והשישית. בתוך: ברס, צ. ואחרים (עורכים), עמ' 271.  
24. רבן, א. נמל עכו. בתוך: קרדום 24-25 עכו ואתריה,  הוצאת אריאל, ירושלים, ינואר 1983 עמ' 142.
24א. לימור,א. וריינר, א. עלייה לרגל יהודים, נוצרים, מוסלמים. האוניברסיטה הפתוחה, רעננה, 2006, עמ' 122.
24ב'. זולאי מ. אהרן הכהן בן מריון מעכו. בתוך: ידיעות המכון לחקר השירה העברית, הנוצאת שוקן ירושלים, תרצ"ט, כרך ה' עמ' קעה (מהדורת אינטרנט).
25. קנדי, ה. (תרגום: עמנואל קופלביץ). מחמד והחליפות. המזרח התיכון המוסלמי במאות השישית-האחת
     עשרה. מוסד ביאליק, ירושלים, 1986, עמ' 297.  
25A. Makhouly N. & Johns C. N.  Guide to Acre. 2rev, Jerusalem, 1946
26. קיסטר, מ"י. בתוך: גויטיין, ש. ד. היישוב בארץ ישראל בראשית האיסלם ובתקופת הצלבנים לאור כתבי הגניזה. הוצאת יד יצחק  בן צבי, ירושלים, תש"ם, עמ' 31.  
27. שור, נ. שם, עמ' 54.  
28. גויטיין   עמ' 67.  
29. קסטן, א. העיר העתיקה של עכו. עיון מחדש, השגות 1993. בהוצאת החברה לפיתוח עכו העתיקה,
     1993, עמ' 20.  30
30. גראבויס, א. עכו בתקופה הצלבנית. בתוך:  שילר, א. (עורך)   עמ' 20.  
31. שור עמ' 51  
32. קנדי, ה.  שם, עמ' 280.  
33. שור, נ. שם, עמ' 120.  34
34. פרנקל, י. הסלג'וקים בארץ ישראל 1098-1071. קתדרה תשרי תשמ"ב, עמ' 50.  
35. שור, נ. שם, עמ' 53.  
36. שם, עמ' 55.  
37. רבא, י. ארץ ישראל בתיאורי נוסעים רוסיים. הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשמ"ז, עמ' 12, 57, 64. 
38. קילברו א. ורז-רומאו ו. מורשתה המשותפת של עכו בעבר ובהווה. בתוך: אלף לילה ויום תולדותיה של עכו. בהוצאת מוזיאון הכט ואוניברסיטת חיפה, תש"ע.   
 
טיול בעכו  |  זכות יוצרים  |  צור קשר  |  מושג ברגע  |  AddYourPoint  |  אל-דור