1917-1517ואלה תולדות... לספירה – התקופה העות'מאנית

 

1526 – פירי ראיס הטורקי מפרסם בספרו כתאב-אי בחרייה מפה של חוף עכו. עכו מופיעה במרכז או סמוך לדרום המפרץ, אך שמה אינו מופיע. הנמל הקטן עדיין משמש תנועת ספינות  118.

 

1532 – במפת ארץ ישראל של יקוב ציגלר מופיעה עכו   119   בשם Ptolemais.

 
1535 – אחד מיהודי צפת מציין כי מנמל עכו התקיים ייצוא חיטה לארצות הים   120. באותה שנה נחתם הסכם בין פרנסיס ה-1 מלך צרפת לבין הסולטן לגבי זכויות מיוחדות שיהיו לצרפתים בעיר הנמל עכו   121.

 

1541 – עכו מופיעה בשם פטולמאיס ומרוחקת למדי מן הים, בחיתוך עץ שהכין מיכאל וילנובאנוס (סרווטוס) על  פי רשימותיו ומפותיו של קלאודיוס פטולמיוס מן המאה השניה  122.

 
1544 ואילך – קורקמס בן פאחר א-דין, ספק דרוזי ספק כורדי, שולט בעכו. 122א'.

 

1546 –  רעש אדמה עז פוקד את עכו וממוטט את החורבות שעמדו בה מאז הכיבוש הממלוכי  123.

 

1549 – הנוסע הצרפתי רינו (Regnaut) מדווח על המסחר וגביית המיסים והמכסים בעכו    124.
 
1550 – סבסטיאן מונסטר (Sebastian Munster) הגרמני משרטט מפת עכו וכן מצייר ציור דמיוני שלה. העיר 125 מופיעה בשמות  Acon,  Aca  Ptolemais.
 
1570-1556 – כריסטיין שרוט, כרטוגרף החצר של פיליפ השני מלך ספרד, משרטט את הסקיצה למפה מאת פטרוס  לייקסטיין, הכרטוגרף ההולנדי. עכו   126  מופיעה מצפון למפרץ מודגש ושמותיה במפה:   Acon ,Ptholemais.
 
1560 – אבי-יונה  127   מביא חיתוך עץ משנת 1560 של מפת ארץ ישראל בימי הרומאים. העיר עכו מופיעה בשם   Polem.
 
1578 (1593) – מתפרסמת מפתו של גררד דה יודה  128.  עכו מופיעה בשם Ptolemais.  עכו בתחום שבט אשר.
 
1581 – בן צבי  129  מביא חיתוך עץ של מפת ארץ הקודש. עכו מופיעה בשם Ptholemais ובנחלת שבט אשר.
 
1582 – הצאר איוואן ואסילייביץ' שולח את הסוחר טריפון קורובייניקוב לארץ ישראל. כפי הנראה הוא מבקר בעכו   130.

 

1585 – בשנה זו מתפרסמת מפתו של גררדוס מרקאטור, אחד מחשובי הכרטוגרפים של ימי הביניים. עכו מופיעה בשמות  Acon  Ptholemais כמו כן, מופיע נחל הנעמן בשמו Blus torrens. גם במפה זו מופיעים תחומי השבטים, אך ללא גבולות ברורים  131.

 

1586 – עולה הרגל הבלגי זואלרט  (Zuellart) מבקר בעכו ומגזים בתיאור משקלה כעיר מסחר החשובה ביותר בארץ הקודש  132.

 

1586 – 1635 –  פאח'ר א-דין האמיר הדרוזי מבית מען משקם את הריסות עכו..
 
1588 – תחת שלטון פאח'ר א- דין כבר גובים מס מן הנוסעים הנוצרים המגיעים לעיר ועל המסחר בה  133.

 
1592 – הקרטוגרף היינריך בונטינג (Heinrich Bunting) מאייר את מפת ארצות מזרח הים התיכון בצורת סוס מעופף (פגסוס).

 
1600 – פטרוס פלנציוס (Petrus Plancius) התיאולוג הפלמי, מפרסם מפות של המזרח התיכון בתקופת  התנ"ך. עכו   134  מופיעה בשם  Ptolemais.
 
1610 – הנוסע האנגלי סאנדיס (George Sandys) מבקר בעכו ומתאר בפירוט את חורבותיה  135.
 
1612 – עולה הרגל הסקוטי לית'גו (Lithgow) מציין כי המסחר בעכו חלש מאוד מבעבר 136.

 
1614 – המהנדס האיטלקי Macinghi מדבר בשבחו של נמל עכו.

 
1620 – הפרנציסקנים חוזרים לעכו בימי שלטון פאח'ר א-דין השני, האמיר הדרוזי.
 
1623 – הקונסול הצרפתי בעכו   137  הוא בפטיסט טורשה  (Baptiste Turchet). 
 
1629 – הכרטוגרף הדני וילם ינסון בלאו מפרסם מפה של המזרח התיכון. עכו ונחל בלוס מופיעים בנחלת שבט אשר   138.
 
1634-1629 – הנזיר-מיסיונר הפולני אבגניוס רוג'ה (Roger) מבקר בארץ ישראל ובעכו. הנזיר הכרמליטי פיליפה (R.P. Philippe) מבקר בעכו ומציין כי מאז הכיבוש הממלוכי, 340 שנים לפני זמנן, עדיין נראים בעכו קטעי חומה וביצורים.
 
1630 – תומס פולר (Thomas Fuller) המלומד האנגלי מוציא מפה של הגליל התחתון ונחלת שבט זבולון. עכו והכרמל מופיעים באופן  בולט ביותר. נחל יפתחאל מופיע כמקורו של נחל שיחור לבנת הנשפך לים ליד עכו (נ. יפתחאל הוא יובל של נחל ציפורי הנשפך לקישון. יתכן כי שיחור לבנת הוא נחל קישון  139). אין  זכר לנעמן למרות שבשמו בלוס הופיע כבר במפות קודמות  140.
 
1645-1635 – בינימין אבנדנה (אבן דינא) מתגורר בעכו ומשמש מתורגמן של הקונסול הפלמי.
 
1635 – שלטונו של פאח'ר א-דין בעכו מסתיים. בעכו שולטים בזה אחר זה מלחם בן יונס ובנו קרקמס. ג'ובאני באטיסטה קאווליני (Giovanni Battista Cavallini) מציין את עכו בשם Acri באטלס  הפורטולאני של מזרח הים התיכון  141.
 
1636 – עולה הרגל הגרמני פון ניציש (von Neitzschitz) מבכה את עברה המפואר של עכו ונמלה, השוקעים בחול  142. האמיר הדרוזי מילחם בן יונוס מושל בעכו. 122א'.


 
1638 – בבולוניה, איטליה, מתפרסמת מפת עכו של הנוסע  Domenico Laffi

 
1640 – הנזיר הכרמליתי טריניטה (Trinita) מבקר בעכו ומתאר את כנסיותיה ואת נמלה הסתום והמושבת  143. 

 

1648 – הנוסע התורכי אווליה צ'לבי (Evliya Celebi) מבקר בעכו ומתאר תהליך כסוי איטי של חלק מן המבנים בעיר על ידי חולות  144.



 
1650 – הקרטוגראף פולר (T. Fuller) מפרסם בלונדון את מפת הגליל התחתון. עכו מופיעה בשם פטולמאיס ואל  המפרץ הסמוך לה נשפך נחל יפתחאל ובשמו האחר שיחור ליבנת. 144א'.

 
1652 – הנזיר יונה 'הקטן', מן המנזר המרכזי של הממלכה הרוסית, מגיע ביוזמתו לארץ ישראל ולעכו   145. הנוסע הצרפתי דובדן  (Doubdan) מגיע באותה שנה לעכו ומתאר את הכנסיות שבה וכן מציין כי יש בעיר מסגד אחד בלבד, דבר המצביע על מיעוט האוכלוסייה בעיר  146.
 
1656 – הנוסע איגנטיוס פון ריינפלדן מגיע לעכו  147.

 
1657 – במפה שצייר וישר ההולנדי (Claes Jansz Visscher) פטולמאיס מופיעה בצידו הדרום-מזרחי (ולא הצפוני) של המפרץ.

 
1658 – הנוסע הצרפתי לוריין ד'ארבייה (Laurent d'Arvieux) מבקר בעכו ומתאר בפרוט רב את המבנים  החרבים בעיר ובהם כנסיית סנט ג'והן וכנסיית סנט אנדריוס ובנין הארסנאל. הוא מציין כי שוד דרכים על ידי הבדואים היה מעשה של יום ביומו ולא אחת הושפל הסוחר הנשדד על ידי שהפשיטוהו ושלחוהו אל העיר. בביקורו מצא כי נמל עכו נסתם זה לא כבר בחולות וספינות אינן יכולות להיכנס לרציפו. את הסחורה פורקים במרחק מה אל סירות קטנטות. בשנה זו נוסדה לראשונה אכסנייה עבור  הקתולים המגיעים לעכו.

 
1708-1664 – בעכו שולטים בזה אחר זה מוחמד בן טבאי ואחריו האמיר בשיר שמוצאו מלבנון.
 
1666–  הרופא הצרפתי גבריאל ברמונד (Bremond) מבקר בעכו ומדווח כי כנסיית סנט ניקולאס (אשר החל מאמצע  המאה ה-18 נקראת כנסיית סנט ג'ורג') משרתת את העדה היוונית-אורתודוכסית וגם את  הנוצרים המארונים. (ביקורו הקודם בארץ הקודש התקיים בשנת 1652)  148. האב דשאן (Deschamps) מפליג בספינה טורקית לעכו.
 
1673 – עכו נמצאת בתחום וילאיאת צידון ומושל העיר  כפוף למושל  צידון, אך שלטונו של ואלי זה בעכו רופף.
 
1675 – מטרופוליט בשם יהואסף משרת בראש כנסיית סנט ניקולאס (לימים סנט ג'ורג') 149. באותה שנה מבקר בעכו  הגרמני פון דר גרובן  (von der Groben) והוא מציין: "..התורכים הורסים כמעט כל עיר יפה  ובונים ערים מכוערות שלא לעורר בנוצרים חשק ליטול מהם את עריהם.."   150.
 
1679 – צליין הולנדי בשם  קורנליס דה ברוין (Cornelius de Bruyn) מבקר בעכו ומצייר את המרכז  ההוספיטלרי ואת כנסיית סנט אנדריאוס. הוא מציין בכתביו כי נמל עכו מסוכן לספינות בשל הפסולת הרבה שהושלכה לתוכו.
 
1687-1685 – משלחת מטעמו של לואי הארבעה עשר מגיעה לעכו. גראבייר מאורסייר Gravier d'Orcieres מצייר את עכו (יתכן שאותו גראבייר הגיע לעכו גם עשרים שנה קודם לכן).
 
1687 – הצרפתי מוריסון (Morison) מוסר כי החול והאפר מסביבות עכו נשלחים באניות לאיטליה עבור תעשיית הזכוכית    151.
 
1695 – אברהם בר יעקב מפרסם מפה בעברית בתוך הגדת אמסטרדם. השם עכו אינו מופיע אלא שיחור לבנת  152.

 
1696 עד 1708 – האמיר באשיר מלבנון הוא מושל עכו ובה גם הורעל ומת.  122א עמ' 38
 
1697 – הכומר האנגלי הנרי מונדרל (Maundrell) מבקר בעכו ומתאר את מבני הנוצרים בעיר 153.

 
סוף המאה ה- 17 – הקרטוגרף הונציאני וינצנזו  מאריה קורונלי (Vincenzo Maria Coronelli) מגיע לעכו. הוא מתאר את תושבי עכו כצעקנים, חסרי תרבות וחסרי נימוס.  153א'.
 
1702 – היהודי האיטלקי ר' אברהם רוויגו מגיע לעכו ומוסר פרטים רבים הנוגעים ליהודי העיר 154.
 
1704 – שנת היווסדו של מסגד א-רמל בלב השוק.
 
1705 – הנזיר הדומיניקני סרטנה (Sartena) מוסר על שודד ים תורכי המגיע לעכו ומציע למכור עבדים לפחה   155.
 
 מקורות

 
118. תשבי, א. ממפים ומעטרים: אמנות הכרטוגרפיה המוסלמית. בתוך: תשבי, א. (עורך),   שם, עמ' 140.
119. תשבי, א. יקוב ציגלר. בתוך: תשבי, א. (עורך) שם, עמ' 88.
120. וילנאי, ז. שם, עמ' 27.
121. שור, נ. שם, עמ' 170.
122. קדמון, נ. קלאודיוס פטולמיוס/סרווטוס: החלק הרביעי של מפת אסיה. בתוך: תשבי, א. (עורך)   עמ' 68.
122א. אסף, מ. הערבים תחת הצלבנים, הממלוכים והתורכים. הוצאת דבר, תל אביב, תש"א, 1941, עמ' 33.
123. שור, נ. שם, עמ' 120.
124. שור, נ. שם, עמ' 169.
125. וילנאי, ז. שם, עמ' 26.
126. תשבי, א. פטרוס לייקסטיין וכרסטיאן שרוט. בתוך: תשבי, א. (עורך)  שם, עמ' 92.
127. אבי-יונה, מ. ממרד בר-כוכבא ועד הכיבוש הערבי. בתוך: רפל, י. (עורך) תולדות ארץ ישראל. משרד הביטחון,   
         תל אביב, תש"מ. כרך א' עמ' 325.
128. תשבי, א.  גררד דה יודה. בתוך: תשבי, א. (עורך) שם,  עמ' 94.
129. בן צבי, י. הישוב היהודי בתקופה העות'מאנית. בתוך: רפל, י. (עורך) שם, עמ'  483.
130. רבא, י.  ארץ ישראל בתיאורי נוסעים רוסיים. הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשמ"ז, עמ' 175.
131. תשבי, א.  גררדוס דה מרקאטור. בתוך: תשבי, א. (עורך)  עמ' 96.
132. שור, נ. שם, עמ' 171.
133. שור, נ. שם, עמ' 173.
134. תשבי, א.  פטרוס פלנציוס. בתוך: תשבי, א. (עורך)  שם, עמ' 104.
135. שור, נ. שם, עמ' 171.
136. שור, נ. שם, עמ' 171.
136א'. דיכטר, ב. עכו – אתרים מימי התורכים: הנמל. בעריכת אלכס כרמל וזלמן באומוול.
המכון ע"ש גוטליב שומאכר לחקר פעילות העולם הנוצרי בארץ ישראל במאה ה-19, אוניברסיטת חיפה,

2000 עמ'  36.
137. שור, נ. שם, עמ' 173.
138. תשבי, א. וילם ינסון בלאו. בתוך: תשבי, א. (עורך)  שם, עמ' 108.
139. פרנקל, ר. הגליל בתקופות הברונזה המאוחרת והברזל. בתוך: שמואלי א' ואחרים (עורכים) ארצות הגליל,
         ההוצאה לאור של משרד הבטחון, חיפה, 1983, כרך א' עמ' 221.
140. תשבי, א. תומב פולר. בתוך: תשבי, א. (עורך)  שם, עמ'  110.
141. תשבי, א. אטלס מדיצ'י. בתוך: תשבי, א. (עורך)  שם, עמ' 58.
142. שור, נ. שם, עמ' 177.
143. שור, נ. שם, עמ' 177
144. שור, נ. שם, עמ' 179.
144א. ארץ ישראל הימית – התערוכה הישראלית/גנואה 1992. בהוצאת המוזיאון הימי, חיפה, עמ' 92.
145. רבא, י. שם, עמ' 220.
146. שור, נ. שם, עמ' 179.
147. איש-שלום, מ. מסעי נוצרים לארץ ישראל. עדויות ורשומות לתולדות הישוב היהודי. עם עובד, 
         תל-אביב, 1979, מהד' שנייה שם, עמ' 348.
148. דיכטר, ב. עכו – שם, עמ' 136. 
149. שם, שם.
150. שור, נ. שם, עמ' 179.
151. שם, שם.
152. רובין, ר. אברהם בר-יעקב. בתוך: תשבי, א. (עורך)  שם, עמ' 128.
153. שור, נ. שם, עמ' 189.
153א'. קציר, אורי. פיראטים של מאלטה הקטנה. www.e-mago.co.il
154. שור, נ. שם, עמ' 187.
155. שור, נ. שם, עמ' 187.