במאה ה-17 ובתחילח המאה ה-18 עוברים על עכו ארועים הסטוריים מרכזיים ובראשם כשלונו של נפוליון לכבוש את העיר
דף הבית  |  טיול בעכו  |  החותַם היהודי  |  כרטיס ביקור   |  מה אומרים ?  |  עֲ-קוֹלִינַריָה  |  מושג ברגע  |  הידעת ?  |  אגדות עכו  |  מפות עכו  |  צור קשר
טיול בעכו טיול בעכו
טיול משפחות
 אריאל הדרי - כתב חידה בעכו העתיקה מסלולים לפי נושאים
טיול העכו במסלול מעגלי מסלול מעגלי משער היבשה
סיור בעכו העתיקה בעקבות כתב חידה מסלול מעגלי מהמגדלור
מסלול מעגלי ממרכז המבקרים
עכו: הרבה יותר מחומוס
כתבה ב YNET
כתבה במוסף "מסלול"
משחקי מטמון
 כתבי חידה
ניווט-אתרים
מטמון בקניון
עכו מפרי עטי מאמרים
כו העתיקה - עיר מורשת עולמית עכו - מורשת עולמית
מנהרת הטמפלרים
סבילים בעכו
שמות עכו
חומות עכו
המצודה הצלבנית ברובע ההוספיטלרי המצודה הצלבנית
ואקף מוסלמי בעכו ואקפיית אל-ג'זאר - מבוא
ואקף אל ג'זאר - הנוסח המלא
כשלון נפוליון בעכו
אספקת המים לעכו
אמת המים (אמת סולימאן) אמת סולימאן לעכו העתיקה
עכו על פסי הרכבת
מקצועות נעלמים
בוני הסירות
רוקעי נחושת בעכו
אופה ומאפה
היסטוריה של עכו תולדות עכו העתיקה
תולדות עכו אקדמה לתולדות עכו
הברונזה והברזל בעכו תקופות הברונזה והברזל
התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית עכו בתקופה הפרסית ובתקופה היוונית
תקופות היסטוריות בעכו התקופות רומית, ביזאנטית וערבית קדומה
התקופה הצלבנית עכו בתקופה הצלבנית חלק א
עכו בתקופה הצלבנית חלק ב
צלבנים בעכו עכו בתקופה הצלבנית חלק ג
עכו בתקופה הממלוכית עכו בתקופה הממלוכית
עכו בתקופה הטורקית עכו בתקופה העות'מאנית - חלק א
ערכו באמצע התקופה העותומנית עכו בתקופה העות'מאנית - חלק ב
עכו העותומנית בשלטון סולימאן פחה עכו בתקופה העות'מאנית - חלק ג
סוף התקופה העותומנית בעכו עכו בתקופה העות'מאנית - חלק ד
עכו בימי המנדט הבריטי תולדות עכו המנדטורית
עכו המנדטורית עכו בתקופת המנדט הבריטי
עכו ביד אמן
אירוח בעכו והסביבה
קישורים
AddYourPoint
רשימת רחובות
תולדות עכו העתיקה » עכו בתקופה העות'מאנית - חלק ב
ואלה תולדות...
1707הנוסע ג'אן אוליבייה (Jean Olivier) מגיע לעכו ומצייר מפה.
 
1708 - בדווים ואיכרים מן הגליל משתלטים לזמן קצר על המצודה הקטנה ליד הנמל. האמיר באשיר, מושל לבנון אחרי בית מען, מורעל בבעת ביקורו בעכו  156.

1710 – קוזה (Cozza), הממונה הפרנציסקאני בעכו, שלימים הפך לקרדינל, מספר על גידול באוכלוסיית עכו בכלל והנוצרים בפרט  156א'.
 
1712 התיאולוג השבדי פול מיכאל אנאמן מבקר בעכו בשליחות מלכו. הוא מוסר פרטים רבים על אוכלוסיית העיר. באותן שנים מכהן פאול מאסהוק בתפקיד סגן הקונסול של הולנד ואנגליה בעכו  157.
 
1714ההולנדי אדריאן ריילנד (Reland) מכין תחריט  על סמך מפת פויטינגר.  העיר עכו מופיעה בשם Ptolomaida. במפה מצוין מרחקה מן העיר צור – 32 מיל רומי (ראה לעיל שנת 1506). נסיון של איכרים מסביבת עכו לתקוף את ח'אן אל-אפרנג' נכשל. 
 
1721 - ואלי צידון מנסה לתקן את המבצר ההרוס בדרום העיר. בעכו שולט אגא מטעמו של פחת צידון.
 
1726הנוסע אנגליקוס מריה מילר מבקר בעכו.
 
1727 - במפה שצייר פוּנק (David Funck) עכו מופיעה בשני שמותיה: Ptolemais ו- Acre ובמפה נוספת שלו מצויינת פטולמאיס יחד עם השם Acon.
 
1737כנסיית סנט ג'והן (יוחנן המטביל) הפראנציסקאנית נבנית בעכו על שרידי הכנסייה הצלבנית סנט אנדריאוס.
 
1738 – פוקוק ( Richard Pococke) מבקר בעכו ומצייר מפה של העיר. הוא מזכיר תעלה המעבירה מים מעין א-סית אל עכו.
 
1741 – רבי חיים בן עטר (1743-1696) משתקע בעכו למשך כשנה ומייסד בה את הישיבה "כנסת ישראל". בן עטר נודע כמחבר "אור החיים" על התורה. ר' אברהם ישמעאל חיים סנגויניטי מן העיר מודנה, תלמידו של ר' חיים בן עטר, עולה יחד עם רבו ומשתקע בעכו.
 
1743 – רבי משה חיים לוצאטו (נ' 1707 בפדובה, איטליה) מגיע מאמסטרדם לעכו ומתגורר בה עם משפחתו עד מותו במגפה בשנת 1747. דאהר אל עומר משבט זידאן כובש את עכו. אורמן  158  מציין, כי באותה שנה צי טורקי הגיע לנמל עכו כדי לסייע במתקפה על דאהר אל-עומר מצד מערב, אך מותו של סולימאן פחה  מדמשק, יריבו של דאהר אל-עומר, הביא להפסקת הלחימה. שור 159 מזכיר את יוסף בלנק כסגן הקונסול הצרפתי בעכו ומחזק מאוד את מעמדו של דאהר בעת שהצרפתים מספקים לו כלי נשק.
 
1775-1747 – דאהר אל עומר (מוצאו ממשפחת זיידאן בחג'אז) הוא שליט עכו (הגיע והתיישב בעיר רק בשנת 1750). הוא נוטל את אבני הבניינים ההרוסים של העיר הצלבנית (שנחרבה במכוון ע"י הממלוכ אל מאליכ אל-אשראף בשנת 1291) ובונה מהן את ביצורי העיר. כך מושגת מטרה נוספת: להשיג רצועת-בטחון חשופה - "טופ אלטי".
 
1748 מסגד אל-מועליק, הוא מסגד דאהר אל-עומר, מוקם על יסודות מבנה צלבני.
 
1750 – דאהר אל עומר בונה את חומת עכו מצד היבשה, על יסודות החומה הערבית הקדומה מימי הפטימים ואבן טולון (חומות דאהר הצפונית והמזרחית של העיר הן פנימיות לחומות אל ג'זאר שנבנו חמישים שנים מאוחר יותר). הוא מאפשר לשודדי ים נוצריים ממלטה לעגון בעכו לשם הצטיידות ומסחר 160. באותה שנה מסתיימת בנייתה של הכנסייה המרוניטית, כנראה על ידי ז'אן בפטיסט לפורקאד (Lafourcade) אשר נקבר בתוכה בשנת 1754.
 
1751 – הבוטנאי השוודי פרידריך הסלקוויסט מבקר בעכו ומספר לראשונה על השליט החדש של עכו דאהר אל-עומר 161.
 
1752 – יתרת שרידי המצודה הטמפלרית שהיתה בדרום מערב העיר נלקחים לבניין חומת דאהר אל עומר 162. ג'ורג' הקפריסאי מגיע לעכו, מאלצים אותו להתאסלם ובשל סירובו נרצח. בשנת 1967 עצמותיו מועברות מעכו לניקוסיה.
 
1755-1754 – המיסיונר הפרוטסטנטי הגרמני סטפן שולץ (Schultz) מבקר בעכו.
 
1754מסגד א-זייתונה נבנה בידי חאג' מוחמד אל-צאדקי.
 
1757 - בברכתו של דאהר אל עומר בדואים מתנפלים על שיירה גדולה ההולכת למכה, לוקחים ממנה שלל רב ומביאים לעכו.
 
1759 - בסוף אוקטובר רעידת אדמה חזקה והרסנית  בצפת. חלק מיהודיה נמלטים לעכו. זמן מה אחר כך פוקדת את העיר מגפת דבר ורבים מתושביה נספים. בעקבות רעידת האדמה פוקדים את חופי עכו גלי צונאמי בגובה 2 - 2.5 מטרים. חודש לאחר מכן גל צונאמי נוסף גורם לנזק בעיר. . 
 
1760 - האיטלקי ג'יובאני מאריטי (Mariti) מבקר בעכו וכותב ששרידי מבנים צלבניים אחדים  עודם עומדים בעכו והוא מציין במיוחד את כנסיית אנדראוס הקדוש ששימשה בעבר מקום מושבו של בישוף עכו. עוד הוא מתאר את הכנסייה היוונית-אורתודוכסית ככנסייה הגדולה ביותר בעכו 181.
 
1763 - במפת  Joseph Nicholas de l'Isle השם עכו מופיע בשלוש צורות: Acre, Acco, Ptolemais . כמו כן מופיע השם Achfaph ויתכן שהכוונה לאכשף (כנראה תל-כיסאן) כלומר מעכו מוליכה הדרך מזרחה, אל אכשף. מופיע גם נהר בלוס וכן האתר של מצבת ממנון.
 
1764 – דאהר אל-עומר משקם את ח'אן א-שונה, רציף ומחסנים לסחורות ליד הנמל. היהודי ר' יהושע מזאלאזיץ'  מבקר בעכו ומוסר כי מצויים בה מעט מאוד יהודים, ממוצא ספרדי 163.
 
1765 – כנסיית סנט אנדריאוס נפתחת מחדש. בשנה זו מבקר בה  יהודי המציין כי יהודי עכו מעטים ועניים  164.
 
1766 – קרסטן ניבור (Niebuhr) קצין בחיל ההנדסה הגרמני נמנה עם משתתפי משלחת מדעית שיצאה מאוניברסיטת גטינגן לחקור את המזרח התיכון. בשנת 1766 הוא מבקר בעכו ומשרטט מפה של העיר.
 
1767הנוסע האיטלקי ג'יובני מריטי (Mariti) מבקר בעכו (ביקורו הראשון בעיר היה בשנת 1760). הוא מדווח  על טחנת-רוח להכנת קמח אשר הוקמה סמוך לשרידי "המגדל הארור" מימי הצלבנים 165.
 
1771 – בשנה זו או סמוך לה מבקר בעכו הנוסע הצרפתי (או קפריסאי) סבואר (אסטיין) לוסיניאן (Lusignan). מוחמד בק אבו דהב שליחו של עלי בק מושל מצרים מצטרף בעכו לכוחות שבטיים שונים ויוצא ומביס את עותמן פחה מושל דמשק.
 
1772 - שייטת בת ארבע אניות שחומשו בעכו מסייעת לדאהר אל עומר במצור על יפו.
 
1775 – דאהר אל עומר בורח מעכו יחד עם אוצרותיו העצומים. עלי בנו תופס את השלטון בעיר לזמן קצר אך גם הוא בורח בפני מוחמד בק אבו דהב המשתלט על עכו אך מת לאחר זמן קצר. דאהר שב לעכו אך הצי התורכי בפיקודו של  חסאן פחה ובסיועו של ג'זאר מגיעים לעיר. דאהר - והוא בגיל 90 - שוב בורח אך נרצח בידי בוגדים מקרב חייליו הממלוכים המוגרבים (הבֶּרבֶּרים). ההיסטוריון הערבי שמש א-דין אל מוקדסי כותב כי בעכו יש כ- 20,000 תושבים וכי בארותיה עמוקות אך ממיהן מלוחים.  
 
1804-1775 – אחמד אל ג'זאר מונה להיות מושל וילאיאת צידון והוא שליט עכו. בגלל יתרונותיה של עכו ובגלל החשש לביטחונו החליט אל ג'זאר להעתיק את מרכז הוילאיאת מצידון לעכו. יועצו הוא היהודי חיים פרחי. פרחי הגיע לעכו מדמשק, שם שימש  כבנקאי  של מושל העיר (אולי הכוונה לאביו שאול). בתקופתו נבנתה אמת-מים לעכו. בקרבת עכו היא נהרסה על ידי צבא נפוליון אשר השתמש בה למסתור והגנה. אל ג'זאר, כמו דאהר אל-עומר לפניו, המשיך בפינוי שרידי העיר הצלבנית שמחוץ לחומות דהיום, במטרה ליצור טופ-אלטי (בתורכית, שטח חשוף מחוץ חומות, עד טווח ירי התותחים המוצבים על החומות).
 
1777בספטמבר מגיעה לנמל עכו שיירת חסידים עולים ובראשם ר' מנחם מנדל מויטבסק, ר' ישראל מפולוצק ור' אברהם הכהן מקאליסק  166. באותה שנה מבקר בעכו הכומר הצרפתי דה בינוס (De Binos) ומציין כי חורבותיהן של כנסיית סאן אנדריאס וכנסיית יוחנן הקדוש עדיין עומדות על תילן 167
 
1780 – הנזיר-האדריכל הכרמליתי גיאמבאטיסטה (Giambatista di San Alessio) מבקר בעכו 168. באותה שנה מתפרסם ציור דמיוני של עכו מעשה ידיו של היווני קריזנתוס קרמס מברוסה  169.
 
1781 – בשנה זו נוסד מסגד אל-ג'זאר המפואר במסגדי העיר.
 
1783 – קונסטנטין פרנסוא וולניי (Volney) מבקר בעכו ומציין את פארו הרב של מסגד אל-ג'זאר.
 
1784 – קונסול צרפת בעכו הוא רנודו (Renaudot). הוא פונה לצרפת על מנת שתשלח מהנדסי מים לתכנון אקוודוקט. הצרפתי לוסיניאן (Lusignan) מבקר בעכו ומדווח כי עדיין מצויים בשטח שרידי החומה הצלבנית הצפונית  170.  בשנה זו הושלמה בניית חאן אל-עומדאן.
 
1785 – בשנה זו נכתבת ואקפיית אל-ג'זאר. מוזכרים בה כל או רוב המבנים שנבנו על ידי אל-ג'זאר.
 
1789 - אחמד אל ג'זאר יוצא למכה. בחזרו לעכו הוא מצליח לדכא מרידה שיזם סלים פאשא מפקד צבאו כנגדו 170א,  וממנה חיילים בוסניים למשמרו האישי.
 
1791 – ג'זאר פחה מסלק את הסוחרים הפראנקים (הצרפתים) מח'אן אל אפראנג' ומעכו ומשתלט על המסחר בכותנה.
 
1794 - הקרטוגרף הצרפתי אנוויל (Jean Baptiste Bourguignon d'Anville) מציין את מקומה של עכו במפות המזרח התיכון כך: Ptolemais vel Aco.
 
1863-1795איברהים אל-עורה חי בעכו. היה היסטוריון ערבי חשוב ביותר אשר תיעד את השלטון העות'מאני.
 
1798 – רבי נחמן מברסלב (1811-1772) שוהה בעכו סוף שבוע אחד בלבד לקראת עלייתו לספינה שתחזירהו מארץ  ישראל לארצו 171.  נחמן הוא נינו של מייסד החסידות ר' ישראל בעל שם טוב. בחודש יוני אותה שנה  מפרסם  נפוליאון מנשר ובו הוא קורא ליהודי המזרח  להגיע לארץ ישראל בה יוכלו להקים מדינה ולהשיב  לעצמם את הזכויות הלאומיות ככל האומות  172.
 
1799 - ב- 19 לחודש מרס נפוליאון מגיע לחומות עכו. ב- 20 במרס נלכדים תותחי המצור שהביא נפוליאון בספינה על ידי סידני סמית הבריטי. ב- 8 במאי – נפוליאון וצבאו עוזבים את עכו לאחר שלא הצליחו לכבוש אותה. הקולונל פייר ז'אקוטן, המהנדס הגיאוגרפי של נפוליאון, מוציא סדרת מפות של ארץ ישראל ומלחמותיו של נפוליאון. במפה בקנ"מ 1:100,000 מופיעה עכו בשמותיה St.Jean d'Acre וכן Akka. כמו כן, מופיעים תל אל-פוח'אר, נחל נעמן ואמת המים  173.  פ.ב. ספילסברי, Spilsbury F.B רופא חיל הים הבריטי שהצטרף לשייטת של סידני סמית, מצייר סדרת תמונות של עכו  174. דייויס (B.R. Davies) מבקר בעיר ומשרטט מפה שלה.
 
1801-1799לאחר מצור נפוליון אל ג'זאר בונה את החומה (החיצונית) המזרחית והצפונית.
 
1801 – המלומד האנגלי ואיש הדת אדוארד דניאל קלארק מבקר בעכו  175.  הוא רושם מידע רב על ג'זאר פחה.
 
1802 - הגר"א, ר' אליהו בן שלמה זלמן, מצייר את מפת "חלוקת ארץ ישראל לגבולותיה". עכו מופיעה ליד שיחור לבנת (כחלק מרשימת אתרים בנחלת שבט אשר)  176.
 
1803 – הסולטן הטורקי מכריז על ג'זאר פחה כמורד במלכות.
 
1804 – אחמד אל ג'זאר מת ונקבר בתוך מבנה בחצר המסגד הנקרא על שמו. איסמעיל (הממלוכ המשוחרר של אל-ג'זאר) יורש את אדונו. אברהים פאשא, מושל חלב, יוצא לכבוש את עכו במטרה להשתלט על רכושו הרב של אל ג'זאר.
 
1807-1805 – הנוסע עלי ביי אל-עבאסי מבקר בעכו וסביבותיה ומתאר את האמה ההרוסה שנבנתה על ידי אל- ג'זאר. הוא מפליג בכישוריו של חיים פרחי 177. באותה שנה מסתיימת בניית מסגד הים במקומו הנוכחי.
 
1818-1805סולימאן פחה הוא שליט עכו. הוא היה ממלוכ של אל-ג'זאר ויותר מאוחר איש סודו.
 
1806 - איש המדע הגרמני אולריך ג'ספר זיטצן (Seetzen) מגיע לעכו  178.  הוא קובע את בסיס מסעותיו לצפון הארץ בעיר זו, אותה הרבה לתאר ובה אף כתב אחד מחיבוריו החשובים  179. הוא כותב כי תעלה מובילה מים מעין א-סית לעכו. בשנה זו מבקר בעכו G. Browne ומספק נתונים אודות אוכלוסיית העיר.
 
1807 – הנוסע הספרדי דומינגו בדייה (שכינויו עלי ביי) מתאר את עכו כ"עיר קטנה"  180. סולימאן פחה בונה את חומת הנגד מעבר לחפיר החיצוני של חומת אל ג'זאר.

מקורות
 
156. אסף, מ. (עורך) הערבים תחת הצלבנים, הממלוכים והתורכים. הוצאת "דבר", ירושלים, תש"א, עמ' 40.
156א'. לוי, מ. מסע לארץ ישראל. קתדרה 53 תשרי תש"ן, עמ' 81.
157. אורמן, ד. תולדות עכו בתקופה העות'מאנית. בתוך: קרדום 24-25 עכו ואתריה,  הוצאת אריאל,
       ירושלים, ינואר 1983, עמ' 40.
158. שור, נ. שם, עמ' 194.
159. מעוז, מ. ארץ ישראל בשלטון עות'מאני. בתוך: רפל, י. תולדות ארץ ישראל. משרד הביטחון, תל אביב,
       תש"מ. כרך ב', עמ' 466.
160. איש-שלום, שם, עמ' 32.
161. שור, נ. שם, עמ' 195.
162. שור, נ. שם, עמ' 194.
163. וילנאי, ז.  שם, עמ' 30.
164. שור, נ. שם, עמ' 195.
165. שטרן, מ. בין הכרזת כורש להצהרת בלפור. שיבת ציון הקדומה והמחודשת. הוצאת ש. פרידמן, 
       תל אביב, 2006,עמ' 81.
166. שור, נ. שם, עמ' 214.
167. דיכטר, ב. לתולדות חאן אל-פראנג' בעכו. בתוך: ספר זאב וילנאי חלק ב'. הוצאת אריאל,
       ירושלים, 1987,  עמ' 206.
168. שור, נ. שם, עמ' 211.
169. שור, נ. שם, עמ' 195.
170. שור, נ. ספר הנוסעים לארץ ישראל במאה הי"ט. בית הוצאה כתר, ירושלים, 1988. עמ' 324.
170א. באומוול, ז. עכו במלחמה הסורית השנייה (1840-1839). עבודת גמר לתואר M.A, חיפה, 1988, עמ' 2.
171. בן צבי, י. הישוב היהודי בתקופה העות'מאנית. בתוך: רפל, י. (עורך) שם,  עמ' 519.
172. גביש, ד. 200 שנות מיפוי טופוגרפי 2000-1799. בתוך: תשבי, א. (עורך) שם, עמ' 114.
173. שור, נ.  שם, עמ' 119.
174. שור נתן שם, עמ' 15.
175. תשבי, א. (עורך)  שם, עמ' 116.
176. תשבי, א. רבי אליהו בן שלמה זלמן (הגר"א) בתוך: תשבי, א. (עורך)   עמ' 130.
177. שור, נ.  שם,  עמ' 57.
178. גורן,ח. 'לכו חיקרו את הארץ'. המחקר הגרמני של ארץ ישראל במאה התשע-עשרה. הוצאת יד יצחק
       בן צבי, ירושלים, 1999, עמ' 36.
179. שילר, א. עכו במאה הי"ט. בתוך: שילר, א. (עורך)   עמ' 53.
180. שטרן, מ. בין הכרזת כורש להצהרת בלפור. שיבת ציון הקדומה והמחודשת. הוצאת ש. פרידמן,
       תל אביב, 2006, עמ' 96-95.
181. קילברו א. ורז-רומאו ו. מורשתה המשותפת של עכו בעבר ובהווה. בתוך: אלף לילה ויום תולדותיה של עכו. בהוצאת מוזיאון הכט 
        ואוניברסיטת חיפה, תש"ע.   
 
טיול בעכו  |  זכות יוצרים  |  צור קשר  |  מושג ברגע  |  AddYourPoint  |  אל-דור