בשלהי התקופה העותומנית מגיעים לעכו אחדים מן החוקרים והנוסעים הידועים ביותר בארץ ישראל. בשנים אלה נרשם פרק חשוב בהיסטוריה של העדה הבהאית
דף הבית  |  טיול בעכו  |  החותַם היהודי  |  כרטיס ביקור   |  מה אומרים ?  |  עֲ-קוֹלִינַריָה  |  מושג ברגע  |  הידעת ?  |  אגדות עכו  |  מפות עכו  |  צור קשר
טיול בעכו טיול בעכו
טיול משפחות
 אריאל הדרי - כתב חידה בעכו העתיקה מסלולים לפי נושאים
טיול העכו במסלול מעגלי מסלול מעגלי משער היבשה
סיור בעכו העתיקה בעקבות כתב חידה מסלול מעגלי מהמגדלור
מסלול מעגלי ממרכז המבקרים
עכו: הרבה יותר מחומוס
כתבה ב YNET
כתבה במוסף "מסלול"
משחקי מטמון
 כתבי חידה
ניווט-אתרים
מטמון בקניון
עכו מפרי עטי מאמרים
כו העתיקה - עיר מורשת עולמית עכו - מורשת עולמית
מנהרת הטמפלרים
סבילים בעכו
שמות עכו
חומות עכו
המצודה הצלבנית ברובע ההוספיטלרי המצודה הצלבנית
ואקף מוסלמי בעכו ואקפיית אל-ג'זאר - מבוא
ואקף אל ג'זאר - הנוסח המלא
כשלון נפוליון בעכו
אספקת המים לעכו
אמת המים (אמת סולימאן) אמת סולימאן לעכו העתיקה
עכו על פסי הרכבת
מקצועות נעלמים
בוני הסירות
רוקעי נחושת בעכו
אופה ומאפה
היסטוריה של עכו תולדות עכו העתיקה
תולדות עכו אקדמה לתולדות עכו
הברונזה והברזל בעכו תקופות הברונזה והברזל
התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית עכו בתקופה הפרסית ובתקופה היוונית
תקופות היסטוריות בעכו התקופות רומית, ביזאנטית וערבית קדומה
התקופה הצלבנית עכו בתקופה הצלבנית חלק א
עכו בתקופה הצלבנית חלק ב
צלבנים בעכו עכו בתקופה הצלבנית חלק ג
עכו בתקופה הממלוכית עכו בתקופה הממלוכית
עכו בתקופה הטורקית עכו בתקופה העות'מאנית - חלק א
ערכו באמצע התקופה העותומנית עכו בתקופה העות'מאנית - חלק ב
עכו העותומנית בשלטון סולימאן פחה עכו בתקופה העות'מאנית - חלק ג
סוף התקופה העותומנית בעכו עכו בתקופה העות'מאנית - חלק ד
עכו בימי המנדט הבריטי תולדות עכו המנדטורית
עכו המנדטורית עכו בתקופת המנדט הבריטי
עכו ביד אמן
אירוח בעכו והסביבה
קישורים
AddYourPoint
רשימת רחובות
תולדות עכו העתיקה » עכו בתקופה העות'מאנית - חלק ד
 
ואלה תולדות...1859גיום ריי (Rey)  מבקר בעכו. באותה שנה נכלאים בכלא אשר במצודה  ארבעים מפקדי צבא מורדים מרחבי  האימפריה העות'מאנית  221.
 
1861 – מנזר גבירות נצרת נוסד בעכו.
 
1862 – שנת הקמת זאוויאת שאז'לייה עבור המיסטיקנים המוסלמים, על ידי נור א-דין אל ישרוטי.
 
1863 – בדצמבר מבקר בעכו הנרי בייקר טריסטראם, חוקר הזואולוגיה של ארץ ישראל  222. הוא מציין כי חומות העיר מצידן הפונה החוצה עודן מחוררות ומנוקבות מפגזי התותחים שפגעו בעיר בשנת 1840.
 
1875-1863 – ויקטור גרן  (Guerin) מבקר בעכו. הוא מעיד שבשנת 1863 מסגד אל-ג'זאר היה מושחת מאוד  ופרוץ בכמה מקומות  223.  עוד הוא מעיד על התנאים הקשים השוררים בכלא עכו.
 
1864 – עכו הופכת להיות סנג'ק (פלך) בוילאיאת ביירות. הסנג'ק כולל ארבעה מחוזות: עכו, חיפה, נצרת וטבריה 224  
 
1865 – הכרמליטים מתיישבים באזור חאן אל אפראנג'.
 
1867 הצלם הצרפתי פליקס בונפיס  מבקר ומצלם בעכו  225. סמוך לשנה זו מכהן הסוחר עמנואל מרוצי  כקונסול משנה של יוון וספרד בעכו.
 
1868 – ביום 31 בדצמבר בהא-אולה, מייסד הכת הבהאית, מגיע לעכו ונכלא בכלא אשר במצודה 225א.
 
1869 – מוקמת הכנסייה הפרנציסקנית החדשה על שרידי כנסייה קדומה.
 
1872 - בהא-אולה וכמה מחסידיו עוברים להתגורר בביתו של עודה ח'מאר ליד החומה המערבית ובתוך שנה רוכשים גם את ביתו של אליאס עבוד הצמוד לבית ח'מאר ומתגוררים בשניהם. בהא-אולה נשאר לגור כאן עד שנת 1877 ואז עובר לאחוזה בכפר מזרעה ובשנת 1879 עבר לאחוזת בהג'י - הגן הפרסי שמצפון לעכו.
 
1873-1872 - בהא-אולה כותב בביתו בעכו את אלכתאב אלאקדס הספר החשוב ביותר של הדת הבהאית.
 
1873 - בשנה זו מחבר מיכאל מושקה (Mikhail Jurjus Mushakah) את החיבור המפורט שלו אודות כיבוש עכו ע"י המצרים בשנת 1832. הוא שהה בעכו בימי המצור והכיבוש וראיין פעמים אחדות אחד מקציניו של אברהים פחה ושמו באחרי ביי  225ב.
 
1874 – החוקר הגרמני זפ, יחד עם בנו ההיסטוריון ברנרד זפ והמומחה לתקופה הצלבנית הנס פרוץ (Prutz) מגיעים פעם נוספת לעכו. אותו פרוץ טען כי עצמות פרידריך הראשון 'ברברוסה' , שטבע בטורקיה בשנת 1190 בדרכו לארץ בראש מסע הצלב השלישי, הגיעו לעכו ושם נטמנו במקום לא ידוע 226.
 
1875 – מתפרסמת מפתו של ר' חיים שלמה פיניא מצפת. המפה מופיעה בשתי שפות עברית וגרמנית. השם עכו 227  מופיע בעברית וכן בלטינית St Jean de Acre. בשנה זו מבקר החוקר הצרפתי גרין (Victor Guerin) בעכו.
 
1876-1875 – במנזר הכרמליתי בחיפה מוצבות מצבות לזכר הקצינים והחיילים הצרפתים שנפלו בעת מצור  נפוליאון על עכו  228.
 
1876 - ר' רחמים יוסף אופטלקה מבקר בעכו ומתאר את מיעוט היהודים בה ואת נמלה הקטן 228א'. הוא מציין את שמותיהם של שלום ברחש, מורה, שוחט וחזן הקהילה בעכו, וכן את סיר משה פינצ'י קונסול בריטניה בעיר.
 
1881 - מסעו של קונדר לארץ ישראל. הוא מתייחס גם לאמת המים לעכו.
 
1883 באוקטובר מבקר בעכו לורנס אוליפנט  229.
 
1884 – המהנדס הטמפלרי גוטליב שומאכר מבקר בעכו. באותה שנה מבקר בעכו הנוסע הצרפתי לואי לורטה Lortetבמסגרת מסע מקיף שערך בארץ ישראל. הוא מפיק מפות אחדות ומאות ציורים ובהם ציורים  של עכו.
 
1887 – בשנה זו עוגנות בנמל עכו כ- 300 ספינות שונות שהובילו תבואה בעיקר לאירופה 230.
 
1910-1889 – מכלוף אל-דאודי מתמנה להיות החכם-באשי האחרון של עכו והמחוז. הוא מחזיק בתקידו זה עד מותו בשנת 1910. דיכטר מציין, בטעות, כי אל-דאודי ישב בעכו וכהן בתפקידו עד שנת 1925 232. בתקופה זו, תחסין פחה הוא הנציב התורכי העליון בעכו   231.   
 
1892 - בהא-אולה מייסד הדת וראש בכת הבהאית נפטר באחוזת בהג'י ונקבר בה.
 
1894 – "מפה דרך אמת" בעברית וברוסית על ידי אביגדור בר' מרדכי מלקוב. עכו מופיעה בשמה העברי והמפרץ נקרא "לשון ים התכון". מדרום לעכו נשפך אל "ים הגדול או ים התכון" "נהר נעמן"  233. בשנה זו פקדו את נמל עכו 991 אניות מפרש ו- 66 אניות קיטור בקיבול כולל של כ- 72,000 טונות 233א'.
 
1898 – עלי נור א-דין אל ישרוטי, מייסד השאז'לייה הסופית בעכו נפטר. הוא, בנו ונכדו קבורים במתחם  השאז'לייה.
 
1902 - ראש העדה היוונית-מלכיתית בעכו, הארכיבישוף קיריל (Cyrille Ghea) מסיים את תפקידו ובמקומו מתמנה גרגור הגר (Gregoire Haggear).
 
1906 – בחזית ח'אן אל עומדן מוקם מגדל השעון, במלאת 25 שנים לשלטונו של השולטן עבדול חמיד השני. האגרונום חיים מרגליות קלווריסקי, הממונה על המושבות מטעם יק"א ועמו מנחם שיינקין, ממיסדי תל אביב ומי שדגל בעידוד פעילותם של בעלי מלאכה - שניהם יחד מבקרים בעכו "..בגלל חלומותיהם על התיישבות באדמות הואקף הנחכרות לעשר שנים.." 233ב'.
 
1909המהנדס גוטליב שומאכר  מפרסם תכנית לבינוי עכו החדשה. התכנון המוצע הוא רשת שתי וערב של רחובות ומבננים.
 
1910 -  פריצת החומות הצפוניות של העיר העתיקה על ידי התורכים, לצורך הקמת שתי כניסות נוספות לעיר: ברח' ויצמן וברחוב ההגנה ליד החומה המערבית  233ג'.
 
1911 – בכתבה עיתונאית מסופר כי בעכו יש 180 יהודים ורובם בעלי מלאכה 234.
 
1913 – ביום 14 באוקטובר נפתח קו הרכבת בלד א-שייח' (כיום תל חנן ליד חיפה)-עכו. בנין התחנה הוקם קרוב לשער היבשה של העיר העתיקה  (בתחומי בית הספר לקציני ים כיום)  235. בשנה זו פקדו את נמל עכו 691 אניות מפרש ו- 36 אניות קיטור בקיבול כולל של כ- 26,000 טונות.
 
1914 – אהרן אהרנסון, מייסד מחתרת ניל"י, מבקר בעכו. מנבא עתיד חקלאי מזהיר לעכו וסביבותיה, אך דעיכה  של הנמל לטובת חיפה. הוא מציין כי עכו ירדה ממדרגתה, מסחרה נתמעט ומצבה נהרס להנאתה של שכנתה הקטנה חיפה  236.
 
1916-1915 – פרנסי קהילת עכו, המכנים עצמם "עדת ישורון עכו", פונים מספר פעמים אל עוזרו של ארתור רופין ב"משרד הארץ-ישראלי" בבקשת עזרה כלכלית, אך לא נענים 237.
 
1916 – בינואר מגיע המותאצריף של עכו לדמשק להתכנסות בנושא הרחבת השטחים החקלאיים לצמצום הרעב 238.  בהסכם סייקס-פיקו נקבע כי בריטניה תקבל מובלעת בארץ ישראל שתכלול את עכו.
                                                                                         
                                                                     מקורות

221. יצחקי, א. אגדה של מקום. בר הוצאה לאור, תל אביב, 1988. כרך א' עמ' 81.
222. טריסטראם, הנרי בייקר, מסע בארץ ישראל יומן 1864-1863. תרגום לעברית: חיים בן עמרם. מוסד
ביאליק, ירושלים, 1997, עמ' 70.
223. גרן, ו.  תיאור ארץ ישראל. כרך שישי: הגליל. הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשמ"א, עמ' 343.
224. עראף, ש. מישור החוף של הגליל המערבי במאה ה- 19. בהוצאת "במערבו של גליל", חיפה, 1975.
225. כירם, ד. הצילום הסטריאוסקופי של ארץ ישראל. בתוך: קתדרה, תמוז תשנ"ג, חוב' 68 עמ' 175.
225א. שרון, מ. הדת הבהאית וכתב הקודש שלה. הספר הקדוש ביותר. הוצאת כרמל, ירושלים, 2005.
225ב. רוסתום, א. עכו והגנתה תחת איברהים פחה. האוניברסיטה האמריקנית בביירות, 1926.
226. גורן, ח. שם, עמ' 138
227. תשבי, א. שם, עמ' 132.
228. פרידמן, האב אליאס. טבח חיילי נפוליאון על הר הכרמל והמצבות לזכרם. בתוך: הורוביץ, ג. ואחרים (עורכים)  עמ' 111.
228א'. יחיאלי, מ. ואלה תולדות עכו.
229. אוליפנט, לורנס. חיפה כתבות מארץ ישראל 1885-1882. תרגום מאנגלית: יאיר בורלא. הוצאת יד יצחק בן צבי,
         ירושלים, 1976. עמ' 59.
230. וילנאי, ז. שם, עמ'  38.
231. לוריא, י. שם עמ' 187.
232. דיכטר, ב. שם, עמ' 176.
233. תשבי, א. אביגדור בר' מרדכי מלקוב. בתוך: תשבי, א. (עורך)  שם, עמ' 134.
233א'. קרק, רות. השינוי במעמדן של ערי החוף במאה הי"ט. בתוך: ב"ז קדר ואחרים (עורכים): פרקים בתולדותהמסחר בארץ ישראל,
       ירושלים, 1990.
233ב'. אהרונסון א. צמח מערב הירדן. הוצאת קרן אהרונסון זכרון יעקב, תל אביב, 1956. עמ' 72.
233ג'. דיכטר, ב. שם, עמ' 47.
234. וילנאי, ז. שם, עמ' 39.
235. לוריא, י.  שם, עמ' 110.
236. אהרונסון, א. עכו. מונוגרפיה. תל אביב, תרפ"ה
237. לוריא, י. שם, עמ' 179.
238. אפרתי, י. יומן אהרן אהרנסון 1919-1916. הוצאת ספרי קרני, תל אביב, 1970, עמ' 22.
טיול בעכו  |  זכות יוצרים  |  צור קשר  |  מושג ברגע  |  AddYourPoint  |  אל-דור