אספקת המים לעכו – שלב השאלות
במאמר קצר זה נדונות שתי סוגיות הקשורות באספקת המים לעכו העתיקה בתקופה העותומאנית.
מקור המפה: פורת, לאה. עכו, אמת המים דוח סופי. בתוך: חדשות ארכיאולוגיות חפירות וסקרים בישראל גיליון 118 (2006).
מקורות הטקסט: 1) פרנקל, ר. ואחרים: אמות המים לעכו ואמות מים בנחלי הגליל המערבי. 2) פרנקל, ר. מדריך ישראל, ערך: כברי ועינות כברי. בהוצאת כתר ומשרד הביטחון, ירושלים, 1978.
מקור המפה: פורת, לאה. עכו, אמת המים דוח סופי. בתוך: חדשות ארכיאולוגיות חפירות וסקרים בישראל גיליון 118 (2006).
מקורות הטקסט: 1) פרנקל, ר. ואחרים: אמות המים לעכו ואמות מים בנחלי הגליל המערבי. 2) פרנקל, ר. מדריך ישראל, ערך: כברי ועינות כברי. בהוצאת כתר ומשרד הביטחון, ירושלים, 1978.
מתקני אספקת מים לעיר העתיקה
המפה כוללת שלוש אמות שנועדו להוביל מים לעכו:
1. הקטע המנוקד – שרידי אמת המים ההלניסטית.
2. הקו הכחול הרצוף – אמת המים שבנה אל-ג'זאר.
3. הקו הכחול המקווקו – אמת המים שבנה סולימאן פחה (ראה מאמר מפורט: אמת סולימאן לעכו)
המפה כוללת שלוש אמות שנועדו להוביל מים לעכו:
1. הקטע המנוקד – שרידי אמת המים ההלניסטית.
2. הקו הכחול הרצוף – אמת המים שבנה אל-ג'זאר.
3. הקו הכחול המקווקו – אמת המים שבנה סולימאן פחה (ראה מאמר מפורט: אמת סולימאן לעכו)
מקור המפה: פורת, לאה. חדשות ארכאולוגיות גיליון 118 שנת 2006.
אמת המים ההלניסטית
אמת מים תת-קרקעית שנבנתה בתקופת שלטון היוונים באזור עכו, במאות שלישית-שנייה לפני הספירה. תיארוך האמה לתקופה זו נקבע על פי שני נרות חרס שהתגלו בתוכה ושימשו למאור בעת החציבה. בקירות החצובים אף נמצאו שקעים להעמדת נרות לתאורה. כיוון שהיא הנמוכה מבין אמות המים לעכו מניחים שהיא התחילה במעין הנמוך ביותר והדרומי מבין המעיינות הנובעים באזור כברי – מעין "עין שפע". ספיקתו היומית היא כ- 14,000 ממע"ק. 120 מטרים משרידי האמה נתגלו במקומות שונים בין המטמנה שמצפון ליישוב נס-עמים לבין קיבוץ לוחמי הגטאות. רוחב האמה בקטע שנחשף הוא בין 50 ל- 90 סנטימטרים וגובהה כ- 180 סנטימטרים. עוד נמצא, כי בדרך כלל נחצבה האמה בסלע המקור אך במקומות בהם התוואי חצה אדמת סחף רכה (בשקע טופוגרפי) היא המשיכה כאמה בנויה: קירות אבן ובראשם תקרת-אבן קמורה. גילוי נדיר למדי נמצא בעובדה שכמו בכל אמה תת-קרקעית נחצבו אל תוכה פירים, אך לא פירים אנכיים אלא משופעים ובעלי מדרגות. תפקידי הפירים היו: הוצאת חומר החציבה בעת הבנייה, ניקוי המנהרה, אוורור ואולי אף שאיבת מים.
אמת המים ההלניסטית
אמת מים תת-קרקעית שנבנתה בתקופת שלטון היוונים באזור עכו, במאות שלישית-שנייה לפני הספירה. תיארוך האמה לתקופה זו נקבע על פי שני נרות חרס שהתגלו בתוכה ושימשו למאור בעת החציבה. בקירות החצובים אף נמצאו שקעים להעמדת נרות לתאורה. כיוון שהיא הנמוכה מבין אמות המים לעכו מניחים שהיא התחילה במעין הנמוך ביותר והדרומי מבין המעיינות הנובעים באזור כברי – מעין "עין שפע". ספיקתו היומית היא כ- 14,000 ממע"ק. 120 מטרים משרידי האמה נתגלו במקומות שונים בין המטמנה שמצפון ליישוב נס-עמים לבין קיבוץ לוחמי הגטאות. רוחב האמה בקטע שנחשף הוא בין 50 ל- 90 סנטימטרים וגובהה כ- 180 סנטימטרים. עוד נמצא, כי בדרך כלל נחצבה האמה בסלע המקור אך במקומות בהם התוואי חצה אדמת סחף רכה (בשקע טופוגרפי) היא המשיכה כאמה בנויה: קירות אבן ובראשם תקרת-אבן קמורה. גילוי נדיר למדי נמצא בעובדה שכמו בכל אמה תת-קרקעית נחצבו אל תוכה פירים, אך לא פירים אנכיים אלא משופעים ובעלי מדרגות. תפקידי הפירים היו: הוצאת חומר החציבה בעת הבנייה, ניקוי המנהרה, אוורור ואולי אף שאיבת מים.
בקטעים שנחשפו לא נמצא ציפוי טיח בדפנות אמה זו, דבר המעיד על כך שלא השלימו אותה ולא עשו בה שימוש. כמו כן, באחד מן הקטעים נמצא שיפוע של 2% בתעלת האמה, וכן שני קטעים סמוכים שהיתה ביניהם סטיה משמעותית ולא יכלו להיפגש. גם ממצאים אלה שוללים אפשרות שאכן הזרימו בתוכה מים (יובל גור מרשות העתיקות, בע"פ)
אמת אל-ג'זאר
אמת המים שנבנתה על יד ג'זאר פחה ברבע האחרון של המאה ה-18 ונקראת על שמו, לא נראית על פני השטח. מימיה הוזרמו לרוב אורכה בצינורות חרס ובמגדלי סיפון ורק סמוך לחומות העיר היא הורמה על קשתות. ממגדלי הסיפון לא נשאר זכר והקשתות ליד החומה נהרסו בכוונה על ידי חיילי נפוליון (על מנת: לפגוע באספקת המים לעיר הנצורה; להסתתר מאחורי גלי האבנים שמקורן באמה ההרוסה; לספק מים לצבאו הצר על העיר). המידע אודות תוואי האמה מקורו במפת ז'אקוטן (ראה בתפריט הראשי "מפות עכו"). מן המפה עולה כי, השימוש בצינורות ובמגדלי סיפון איפשר לבנות את האמה בקו ישר למדי ללא תלות במיקרו טופוגרפיה לאורך התוואי. מקור מימיה של אמת ג'זאר היה במעין "עין שיירה" ליד כברי, שספיקתו היומית היא כ- 5000 ממע"ק.
נקודת הכניסה של אמת המים היתה בפנה הצפון מזרחית של חומת דאהר אל עומר. המים הועלו אל בריכת האמה שנבנתה על ידי ג'זאר כבריכת שיקוע. ממנה ירדו המים במגלש הנכנס לעיר העתיקה. מבנה האבן בשמאל התמונה הינו בריכת חלוקה של המים לקווי צינורות אחדים ובהם הקווים החשובים המגיעים אל מסגד אל ג'זאר ואל החמאם הטורקי.
נקודת הכניסה של אמת המים היתה בפנה הצפון מזרחית של חומת דאהר אל עומר. המים הועלו אל בריכת האמה שנבנתה על ידי ג'זאר כבריכת שיקוע. ממנה ירדו המים במגלש הנכנס לעיר העתיקה. מבנה האבן בשמאל התמונה הינו בריכת חלוקה של המים לקווי צינורות אחדים ובהם הקווים החשובים המגיעים אל מסגד אל ג'זאר ואל החמאם הטורקי.
שלב השאלות
1. מדוע אחמד אל-ג'זאר לא שיקם את האמה אשר בנה, לאחר ההרס שגרמו לה חיילי נפוליון?
2. כיצד סופקו מים לעכו העתיקה בין השנים 1799 (בשנה זו אמת המים של אל-ג'זאר הוחרבה על ידי צבא נפוליון) לבין שנת 1815 (תחילת פעולתה של האמה שבנה סולימאן פאשא)?
3. אם נפוליון התכוון לכבוש את עכו ואולי אף לשהות בה זמן מה (הוא עצמו ו/או חלק מחייליו) מדוע הרס את מקור המים של העיר?
למה לא שוקמה האמה שבנה אל-ג'זאר?א. אולי בשנת 1799 ואילך לא היה לאל-ג'זאר מהנדס מוכשר למים, לשיקום האמה?
ב. אולי לא הצליחו לפתור את העברת המים מעבר לחומה החדשה, הגדולה, שהקים אל-ג'זאר?
ג. אולי לא היה לו כסף לאחר המחיר העצום ששילם על ההגנה בעת מצור נפוליון ועל בנית החומה החדשה לאחר שנפוליון הסיג את כוחותיו? או משום שחמס את אוצרות כספי המיסים והרכוש?
ד. אולי הסיק שהאמה שבנה היתה לא יעילה או שהיו בה כשלים הנדסיים של פיצוצים או סתימות. ואולי תוואי האמה התגלה כבעייתי או שהיתה קשה לתחזוקה ומשום כך, לאחר שנהרסה על ידי נפוליון, לא היה כדאי לשקמה?
כיצד סופקו מים לעכו לאחר הרס אמת אל ג'זאר?
ה. האם הסתפקו באיסוף יעיל יותר של מימי גשמים?
ו. האם המעיינות עין אל-בקר ועין-סית שפעו יותר לאחר מספר שנים ברוכות בגשם?
ז. האם שיפרו את אופני הניצול של מימי הנעמן?
ח. האם, לאחר שנים ברוכות בגשם, החליטו לדחות ולדחות את ההחלטה על שיקום האמה או על הקמת אמה חדשה? (איך שההיסטוריה חוזרת: דחיית ההחלטות והביצוע של מתקני התפלה נוספים בישראל).
ה. האם הסתפקו באיסוף יעיל יותר של מימי גשמים?
ו. האם המעיינות עין אל-בקר ועין-סית שפעו יותר לאחר מספר שנים ברוכות בגשם?
ז. האם שיפרו את אופני הניצול של מימי הנעמן?
ח. האם, לאחר שנים ברוכות בגשם, החליטו לדחות ולדחות את ההחלטה על שיקום האמה או על הקמת אמה חדשה? (איך שההיסטוריה חוזרת: דחיית ההחלטות והביצוע של מתקני התפלה נוספים בישראל).
סוגיות נוספות
ט. אולי דאהר אל-עומר הוא שבנה את אמת המים הקודמת ואחמד אל-ג'זאר רק שיקם ושיפר אותה (ונקראת בטעות על שמו?)
י. האם ג'זאר הוא שבנה את הבריכה במגדל כניסת האמה בחומה הצפונית שבנה דאהר אל עומר?
ט. אולי דאהר אל-עומר הוא שבנה את אמת המים הקודמת ואחמד אל-ג'זאר רק שיקם ושיפר אותה (ונקראת בטעות על שמו?)
י. האם ג'זאר הוא שבנה את הבריכה במגדל כניסת האמה בחומה הצפונית שבנה דאהר אל עומר?