טיול בעכו העתיקה חושף בפני המבקר אגדות- למחצה וסיפורים קטנים השזורים כערבסקה מזרחית בין אבניה
דף הבית  |  כרטיס ביקור   |  מושג ברגע  |  הידעת ?  |  מפות עכו  |  אגדות עכו  |  קישורים  |  אירוח בעכו והסביבה  |  חידות הארץ  |  צור קשר   |  English
עכו סיורים בעכו
אריאל הדרי - כתב חידה בעכו העתיקה מסלולים לפי נושאים
סיור בעכו העתיקה בעקבות כתב חידה המסלול המייצג בעכו העתיקה
חפש את המטמון
חידת עכו
עכוצר - אוצר בעכו העתיקה
עכו מפרי עטי מאמרים
כו העתיקה - עיר מורשת עולמית עכו - מורשת עולמית
שמות עכו
חומות עכו
המצודה הצלבנית ברובע ההוספיטלרי המצודה הצלבנית
ואקף מוסלמי בעכו ואקפיית אל-ג'זאר - מבוא
ואקף אל ג'זאר - הנוסח המלא
כשלון נפוליון בעכו
אספקת המים לעכו
אמת המים לעכו (אמת סולימאן) אמת המים לעכו
עכו היא לא רק חומוס עכו: הרבה יותר מחומוס
עלבון הפיתה
היסטוריה של עכו תולדות עכו העתיקה
תולדות עכו אקדמה לתולדות עכו
הברונזה והברזל בעכו תקופות הברונזה והברזל
התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית עכו בתקופה הפרסית ובתקופה היוונית
תקופות היסטוריות בעכו התקופות רומית, ביזאנטית וערבית קדומה
התקופה הצלבנית עכו הצלבנית - חלק א
צלבנים בעכו עכו הצלבנית - חלק ב
צלבנים בעכו עכו הצלבנית - חלק ג
עכו בתקופה הממלוכית עכו בתקופה הממלוכית
עכו בתקופה הטורקית עכו בתקופה העות'מאנית - חלק א
ערכו באמצע התקופה העותומנית עכו בתקופה העות'מאנית - חלק ב
עכו העותומנית בשלטון סולימאן פחה עכו בתקופה העות'מאנית - חלק ג
סוף התקופה העותומנית בעכו עכו בתקופה העות'מאנית - חלק ד
עכו בימי המנדט הבריטי תולדות עכו המנדטורית
עכו המנדטורית עכו בתקופת המנדט הבריטי
הידעת ?



טיול בעכו העתיקה חושף בפני המבקר אגדות- למחצה וסיפורים קטנים
השזורים כערבסקה מזרחית בין פסיפס אבניה 

מא. עכו בריביירה הצרפתית?
כאשר עזבו/ברחו שרידי הצלבנים את עכו העתיקה בימי הכיבוש הממלוכי בשנת 1291, הם השתקעו בחופי הריביירה הצרפתית והקימו שם את נסיכות מונקו (בצרפתית מון עכו = עכו שלי). משעשע - לא כן? (מפי ד"ר אילן אסיה).

מ. מהו דו-קיום?עמותת כיוונים עכו העתיקההחנות למשמעות עמותת כיוונים עכו
בעכו העתיקה, ברח' צלאח א-דין נפתחה לאחרונה חנות ייחודית. יש בה מה שיש בכל חנות אך לא בכך ניכר הייחוד שלה. ובכן?
"החנות למשמעות", מהווה מרכז להעצמה אישית והכשרה מקצועית בתחום המסחר והמכירות עבור צעירים בעלי נכויות פיזיות ו/או חושיות, ללא הבדל דת, גזע ומין. העבודה בחנות והמפגש עם אורחי החנות, מעניקים לצעירים אלה הזדמנות להתנסות אמיתית בעבודה. לקראת תום שנת החונכות, כל עובד יקבל ליווי למציאת מקום עבודה בשוק החופשי. 
מקום החנות נבחר להיות בלב העיר העתיקה של עכו כחלק מתפיסה הדוגלת בדו קיום של חיים בקהילה מעורבת, תוך קבלה ומתן כבוד הדדי.

לט. חמאם לא מוכרקרני אור המגיעות מזכוכיות תקרת החמאם הנסתרגביעי הזכוכית בכיפת החמאם הנסתר
במרחק מה מבית הכנסת של הרמח"ל נמצאים שרידיו של חמאם קטן, בלב מתחם של דירות מגורים. על גגו מופיעה כיפה יחידה ובה תקועים גביעי-זכוכיות חומים אשר סיפקו תאורת-יום לחלל בית המרחץ. זהו חמאם שלישי בעיר העתיקה, בנוסף לחמאם אל-באשא (בו מוצגת התכנית האורקולית) וחמאם אל-שעבי (ההרוס, בסמטת שבט אשר). 

לח. ברית ערים עתיקות 
"עכו העתיקה, כל כך דומה לעיר טריפולי שבלוב. החומה, השוק, העיר העתיקה, לא תאמיני, כאילו את בעכו". כך מספר בהתרגשות חבר הכנסת לשעבר, שייח' עבאס זכור, ששב השבוע מביקור בלוב. הדמיון הרב בין טריפולי לעכו, לדברי זכור, גרמו לו להאמין שיתכן כי יום אחד ייחתם בין עכו לטריפולי הסכם ברית ערים-תאומות. (יפה ברנס, YNET 28.10.2010).

לז. שדה נפוליון
בשנת 1949 נמסרו אדמות תל נפוליון, לפחות באופן זמני, לחברי גרעין "היוצרים" שישב אז בתחנת הנסיונות (יד נתן ליד עכו). הם גידלו שם תירס להאבסת בהמות. להשלמת התמונה - גרעין זה התיישב לאחר מכן בגבעה מצפון לתחנת הנסיונות והפך לקיבוץ שמרת. (מפי ישראל נוי, שמרת).

לו. פילבוקס בביצות הנעמן?
ליד בית העלמין של קיבוץ כפר מסריק, עדין עומד על תילו מבנה פילבוקס. וזה סיפורו: בנקודה הנקראת אבו-חשיש, בקרבת בית העלמין, היתה בשנות ה- 40 המחצבה של מפעל נעמן. כאן כרו אדמת חמרה לתעשיית לבנים אדומות. מכאן הובילה מעין רכבת-כבלים (מעל הביצות ותעלת הנעמן) את החומר אל המפעל. את הפילבוקס בנו חברי הקיבוץ ועובדי המפעל כדי לקיים במקום שמירה קבועה על אתר החציבה והכלים (מפי זאב יעקב, כפר מסריק).

לה. סופו של פיליפו
אין איש היודע היכן קבור פיליפו. אך נראה שהפתרון הסביר הוא עכו. וזאת למה? חלה במגפת הדבר, היה חם מאוד, העברת הגופה באניה לצרפת היתה לא אפשרית. ובכלל, בצרפת של אותם ימים הוא נחשב אישיות לא רצויה (תמך במלך בניגוד לקו הרפובליקני של נפוליאון) ובאנגליה לא היו לו קרובי משפחה. זאת ועוד, אל-ג'זאר העניק לו כבוד בכך שביקש לקברו בעכו שעל הגנתה נפל בקרב. כן ידוע שפיליפו אינו קבור באחוזת-הקבר המשפחתית בארמון הקרוי על שמו בצרפת.
מתחזקת, אפוא, ההשערה כי הוא קבור בתוך או מתחת החומה המזרחית שהקים אל-ג'זאר. 

מבט על הגן מבית האחוזהפינת חמד בגן הבהאי בעכולד. לא לצליינים בלבד
הביקור בגן הבהאי שמצפון לעכו כולל שטח ניכר מן הגנים (פרט לאזורים סגורים זמנית לרגל טיפול גנני) וכן ביקור בקבר בהאאול'ה. יחידי סגולה זוכים להיכנס גם למבנים שאינם מיועדים לקהל הרחב אלא לצליינים בלבד מקרב חברי הכת. ואכן זכיתי בכך. התמונות מדברות בעד עצמן.
ציור הגן על קיר בית האחוזה
ציור על קיר בית האחוזה
מראה הקבר מבית האחוזה
 
 
 
 
 
 
 
לג. הג'נובזים של עכו
מציאות או אגדה? - לפי תורה שבעל פה העוברת מאב לבן, חיות ופועלות בעכו שתי משפחות שמוצאן בסוחרים בני העיר גנואה באיטליה שהתישבו בעכו בתחילת התקופה הצלבנית במאה ה-12. המשפחה האחת: גינאווי, המשפחה השנייה: קמפניו. אגב, על פי פייסבוק, מנדהו ושמו אחמד המתגורר בסוריה, טוען לקשר משפחתי למשפחת גינאווי. (מפי ויקטור גינאווי).

לב. הסריס
ממש לא תאמינו: מדריך בעכו העתיקה סיפר למשתתפי הסיור כי אחמד אל-ג'זאר היה סריס, כלומר שומר בהרמון הנשים בארמון השולטן הטורקי. הוכחות? שתיים ודאיות: ראשונה - לא היו לו ילדים; שנייה - כינויו אל-ג'זאר כלומר המסורס. מאמינים עכשיו? (מפי ג'טה).

לא. מערות בעכו? - ועוד 44 מהן?
רב הנסתר על הידוע והשם הוא ספק אגדה. מה הידוע? - 44 הוא מספר נפוץ באגדות ערביות, הידועות בפנטזיות נוסח אלף לילה ולילה. מה משוער? - 44 המערות הוא כינוי ציורי לאולם המסתתר לרגלי חומת אל ג'זאר המזרחית, מתחת לשני תאי המשמר. יודעי דבר או שנים מעברה של עכו (פנטזיונרים בגרוש בזכות עצמם) טוענים כי כאן נקברו או נאספו עצמות אחדים ממגיני עכו התורכים שנספו בעת מצור נפוליון. יש אף הגורסים כי כאן קברו של אנטואן דה פיליפו (מפי שמעון מנדלר).

ל. דפוס "הַמִּלָה" בכמה מילים
"במרכז הקמעונאי של בגדד היה לי מפעל לקרטונז' משנת 1946 וכן מכונת דפוס להדפסת תוויות. באחד מימי חמישי קבלתי משלוח של 5 טון ניר משבדיה ויומיים אחר כך, בשבת, החרימו השלטונות את כל המלאי והוציאו אותי מן החנות. את הקליינטורה העברתי לערבי שהכרתי". כך מתחיל סיפורו של עזרא אל כתאב, בעליו המיתולוגי של דפוס "הַמִּלָה" בעכו העתיקה. והוא ממשיך: "בית דפוס קטן היה סמוך למסעדת "עוּדה" דהיום, בקצהו הדרומי של השוק. הבעלים היה אחד ושמו מירון. שאפתי אז להקים קואופרטיב עם אחדים מחברי (להקמתו דרושים היו 5 חבריפ לפחות) אך היינו רק ארבעה: צבי אברמוביץ הרומני, ישראל לנדי הצ'כי, אבו-סעיד הערבי ואני. לפיכך הקמנו שותפות ופתחנו במקום את דפוס המלה. למקומו הנוכחי ברח' צלאח א-דין עבר בית הדפוס בשנת 1956".
"ומעשה שהיה כך היה" - ממשיך עזרא - "באחת השנים חג הכריסטמס וחג החנוכה נפלו באותו יום. אולמות השמחה בעכו נערכו להפיק נשפים משותפים לנוצרים וליהודים אך רבה של עכו דאז, הרב שלמה לופס, חישב להטיל חרם על האולמות וביקשני לפרסם בעיתון "ידיעות עכו" ועל לוחות המודעות שהאולמות חדלים להיות כשרים. ומנגד, הופיע בבית הדפוס ראש העיר ישראל דורון וביקשני שלא לפרסם זאת באמרו כי אעזור בכך להפוך את עכו לבני ברק". (מפי עזרא אל כתאב). 

כט. בית קברות בחומת אל-ג'זאר
בחומה אשר מתחת לשני תאי המשמר מצוי פתח סגור בשבכת ברזל. מספרים, כי כאן אתרו של בית קברות קטן מתקופת מצור נפוליאון ובו שרידי עצמותיהם של אחדים מחיילי הטורקים ואולי אף מן הזרים שסייעו להם. יש שמועה, כי כאן אף קברו של אנטואן דה פיליפו.  יודעי דבר מוסרים עוד כי לפחות עד שנות ה-30 של המאה הקודמת בית הקברות לא היה מכוסה על ידי החומה ואף נפלו לתוכו אזרחים ממרומי החומה.
 
כח. התרומה המוסלמית לגיאוגרפיה
עכו, כעיר מעורבת וכעיר נמל, ראוי לתושביה ולפרנסיה שיכירו בתרומתם העצומה של המוסלמים למדעי הגיאוגרפיה והספנות.
שלוש תמונות לפנינו:
* גלובוס 1, כפי שהופיע בספרו של חאג'י ח'ליפה המוסלמי, שהודפס באיסטנבול בשנת 1728.
* גלובוס 2, אסטרונומים מוסלמים עובדים על הגלובוס, איור מן המאה ה-16.
* מדענים מוסלמים עובדים בספריית מצפה-כוכבים, המצויידת במכשירי ניווט ימי ואסטרונומיה.    הגלובוס המוסלמי של חאג'י ח'ליפההאסטרונומיה המוסלמית  מוסלמים ומכשירי ניווט וספנות
  
            מצפה הכוכבים                                   גלובוס 2                                           גלובוס 1 
                                                                                                                         
סמל קליגרפי של הסולטןכז. פרסקו שלא הכרתם 2
עכו מגלה לנו בכל יום פינות נחבאות, פינות מופלאות. בסדרת התמונות הבאה מוצגים פרסקאות מחדר הפונה אל הים במערב בבית, שעל פי עוד אחת מן האגדות, התגוררה בו בתו היפהפייה של אחמד אל ג'זאר פחה (באדיבות סאמר, ספן "רינת הים").

פרט מן הפרסקו







אשלית שער בפרסקו על הקיר
למרות פגעי הזמן - היופי נשמר


כו. מעשה בנברשת
סיפור ששמעתי על הנברשת הראשית המשלתשלת מכיפת מסגד אל ג'זאר.
ועד ערביי עכו בביירות, ואחד מנכבדי הקהילה שם, רַנדוּר שמו, החליטו לתרום נברשת נאה לתלותה במסגד אל ג'זאר בעכו. רכשו, אפוא, או הזמינו נברשת מלאכת-מחשבת הכוללת כ- 5000 קריסטלים יוגוסלביים וכן 49 מנורות. בשנת 1982 הגיע מחמוד סאלם, מנכבדי תושבי עכו הערבים, לביירות ולקח על עצמו להוביל את המתנה ארצה. עיכובים פרוצדוראליים מנעו הכנסת הנברשת לארץ ולמשך כשלושה חודשים הופקדה למשמרת בכפר ביידא. לאחר הסדרת הניירת ותשלום מכס בגובה 500,000 לירות ישראליות, הנברשת הועברה לישראל ובניצוחו של מחמוד סאלם הותקנה במסגד (מפי מחמוד סאלם). 

כה. "אֶל-מוּבָּלָאטָה"
לפעמים המושג "שכונה" מקבל הגדרות ושמות משונים למדי וטיול בעכו העתיקה ממחיש זאת. בכך, למשל, נתקלים הצועדים בסמטת סידני סמית לכיוון דרום. מימין נפתחת סמטא זעירה, מקושטת ומצועצעת. הנכנס בה רואה מייד אבן-מרצפת גדולה (בלאטה בלשון הערבית). וזה סיפורה: קאסם סלים היה ראש עיריית עכו (נולד 1842 ונפטר 1892). בשכונה זו בוצע לראשונה ריצוף בסמטאות העיר העתיקה, ואת המרצפת הגדולה מכולן הניחו בכניסה לדיוואן שהתקיים במבואת הבית. ומה המיוחד כאן ? שם השכונה-בקושי-סמטא: "אֶל-מוּבָּלָאטָה" (מפי מחמוד סאלם).

כד. עכו 13, עכו 1
שני זנים של הפרי שסק פותחו בתחנת הנסיונות הסמוכה לעכו ושמותיהם עכו  13  ו- עכו  1. 

כג. הספינה עכו 1
אניית מסחר נרכשה מחברה קנדית בשנת 1950 ושמה הוסב ל "עכו 1". היא נמכרה בשנת 1954 לחברה פנמית ואח"כ עברה לבעלות חברה סינית. לבסוף, בשנת 1991, פורקה לגרוטאות.

כב. אם תרצו אין זו אגדה
בתו של אחמד אל-ג'זאר התגוררה בעכו. בנה לה אביה (או גזל לאור היום) דירה מפוארת לחוף הים, סמוך לחומת דאהר אל-עומר. בנה לה חדר לתפארת הפונה אל הבריזה המבורכת ממערב, ואת קירותיו ותקרתו קישט בתמשיחי קיר (פרסקאות) ותקרה נאים להפליא. הריהם לפניכם.
(מפי סאמר, ספן "רינת הים").

כא. מלון לכל דיכפין
"עכוטל" כבר פועל, "הארמון" הופך למלון, "מלון האבירים" מכאן כבר רואים, והנה עוד יזם של מלון לגמרי לא מוגזם: בסביבת מפגש רחוב בן עמי עם הים, מלון 240 חדרים יוקם.

כ. נוימן את ניומן הפקות פול ניומן בעכו, 1960                                                                                       ניומן ברח' צלאח א-דין    
בשנת 1960 בוצעו בעכו חלק מצילומי הסרט המפורסם "אקסודוס" בכיכובו של פול ניומן. בתמונה מימין נראה פול ניומן וליד החנויות נראים ערבים חובשי כאפיות, דבר נדיר בעכו של היום. משמאל תמונה נדירה של פול ניומן האגדי. את שתי התמונות צילמה נערה צעירה בשם חנה נוימן. הנערה גדלה ותיף ושמה היום חנה פרנקו. 
(באדיבות חנה פרנקו).


שלג בעכו , חורף 50/51יט. שלג בעכו?
נתחיל בצלמנייה. חנות הצילום הראשונה בעכו העתיקה היתה של מר לאון פרושיצקי ושותפו שנודע בכנוי "סְטָאשֶק". היא נפתחה  בסוף שנות ה- 40 בפינה הדרום-מזרחית של ככר פרחי (היום: חנות דגים אלחסן). לאון עבד בחנות עד פטירתו בשנת 1972. בצילום שלפנינו מככבות עירית פרושיצקי, הגדולה וחנה פרנקו (נוימן) על שדה השלג הלבן בעכו, בחורף 50/51.  
(באדיבות חנה פרנקו).  

יח. פרסקו שלא הכרתם 1
פרסקו בתקרת בית עשיריםבתחילת שנות ה-50 התגוררו בעכו עשרות משפחות של יהודים מעולי עירק ואחרים. שתיים מן המשפחות התגוררו בבנין העומד על תילו עד היום סמוך לפינתו הדרום-מזרחית של בורג' אל סולטן.

מה שלא ידוע הוא הפרסקו הנהדר המשוח על תקרת הקומה השנייה. לאחר שנים רבות בהן היה הבנין נטוש ונעול, החלו לאחרונה לשפצו וכך ניתנה הזדמנות להציץ לשתי דירותיו ולהנציח, לראשונה, את הפרסקו הנשכח.



פרסקו מדהים בעכו העתיקהפרט מפרסקו התקרה בעכו העתיקי










יז. אלף כוכבים בקולנוע
בשנות ה- 60 של המאה הקודמת עוד פעל קולנוע "בוסתן" ברחוב צלאח א-דין בעיר העתיקה. בימות הקיץ היתה רחבת הישיבה פתוחה ולא מקורה והסרטים הוקרנו על קיר סמוך שסויד בלבן. בימי החוף התכנסו הצופים בחדר גדול של הבית הגובל ברחבה הפתוחה. אגב, יתכן ששער היבשה בחומה המזרחית שבנה דאהר אל-עומר (ונחרבה בשנת 1840) נמתח ממש כאן מבנין הקולנוע אל צידו השני של רחוב צלאח א-דין.
כדאי לציין, שבעכו פעלו בזמנים שונים ארבעה בתי קולנוע: "יחיעם" ו"גן עדן" בעיר החדשה, בית קולנוע קיצי במקום הנמצא היום ברח' "שלמה לופס"בשיכוני המזרח, ובית הקולנוע "בוסתן" בעיר העתיקה (מפי דוד רגב).
 
טז. מה לסוהא ולעכו?
בבית האמנויות אשר בככר גנואה התגוררה בעבר משפחת חָאוּוָה ולה בת בשם ריימונדה. משהגיעה ריימונדה לפִרקָה, השיאו לה אחד מירדן, דאוּד טָוִיל שמו. לזוג טוִיל נולדה בירושלים בת בשם סוהא, לימים אשתו של יאסר עראפת. אותה ריימונדה הלוא היא ריימונדה טוויל, עתונאית ופובליציסטית מן הצד השמאלי של הפוליטיקה.

טו. פוליטיקה וגבורה בכלא עכו
ב- 9 במרס 1947 הגיעה לארץ אניית המעפילים "בן הכט" ועליה 626 מעפילים, 18 אנשי צוות כולם אמריקאים, מרביתם לא יהודים כלל וכן שני עיתונאים אף הם מארה"ב. המעפילים הועברו על ידי הבריטים לקפריסין ואילו האמריקאים הושמו במעצר בכלא עכו. לכשנודע דבר מעצרם של אנשי הצוות בכלא הבריטי קמה צעקה גדולה בעיתונות בארה"ב ובלונדון. הבריטים לא רצו  להיכנס לעימות עם הקונגרס האמריקאי. נשיא ארה"ב טרומן, שעמד בפתחה של שנת בחירות, הבטיח לא להעמידם למשפט כדי לא להתעמת עם הקול היהודי שראה בהם גיבורים. בנסיבות אלה, בחלוף חודש מיום מעצרם, שוחררו האמריקאים וחזרו לניו יורק. (בתמונות: אנשי הצוות בכלא עכו).
                                                        
 

                        התמונות באדיבות: The David S. Wyman institute for holocaust studies 

יד. אל ג'זאר נשאר בעכו
המופתי של עכו בסוף התקופה הטורקית ותחילת המנדט הבריטי נקרא שייח' עבדאללה אל ג'זאר. הוא ייסד את בית הספר האיסלמי במסגד אל ג'זאר. הוא אינו צאצא של אחמד אל ג'זאר שליט עכו.
  
יג. עכו שטה על המים
בשנת 1853 הושקה ברציף הצי המלכותי הבריטי אנית מלחמה בשם St. Jean d'Acre . אורכה היה כ- 70 מטרים, משקלה 3200 טון, ובמעמס מלא כ- 5500 טון. צוותה מנה 930 מלחים וקצינים ועל שני סיפוניה הוצבו 101 תותחים. האניה השתתפה במלחמה הרוסית במימי הים הבלטי והים השחור, אך רוב שנותיה שהתה בים התיכון. היא נמכרה לגרוטאות בשנת 1875 (מוזיאון הצי הבריטי).

יב. עכו - קטאר - אירלנד
לפני מספר שנים, בגיל 89, ביקר בעכו עבד אל לטיף ישרוטי. הוא נולד בעכו והיה בשנות ה-20 של המאה שעברה תלמיד בית הספר לבנים שפעל במבנה בו שוכן כיום מלון עכוטל. לימים היה יועץ חינוכי של אשתו של נסיך קטאר, שהיתה מופקדת על החינוך בנסיכות. בזמן כלשהו היגר ללבנון ומשם, לאחר זמן רב, לאירלנד והיה שם לרופא-מנתח. (כתבה של בני חלפון בעתון המקומי צפון 1, דצמבר 2008).
חשוב לציין עוד, כי זהו נכדו של נור אל-דין אל ישרוטי, מייסד הזרם השאזלי (הסופי) באיסלם. הוא שימש ככירורג בבית החולים רמב"ם בחיפה בסוף שנות ה- 40 של המאה הקודמת.

יא. הון ושלטון
דוח הקונסול האוסטרי, 1895:
הפקידות כולה בפלשתינה מצטיינת באותו יצר לגרוף כספים, שאינו נרתע מסחיטה, באותה שחיתות. מושלה של עכו, סאדיק פחה, אחיו של הואזיר הגדול קיאמיל פחה, היה ידוע כעני כאשר הגיע לעכו, ואילו היום מחצית שטח שיפוטו הפך לרכושו. (מרדכי אליאב - בחסות ממלכת אוסטריה 1917-1849)

י. עיזים וכבשים
האולמות המשמשים היום את מוזיאון "אוצרות בחומה" היוו, עד 1952 לערך, מכלאה לעיזים וכבשים. 
(מפי בני שטיינלאוף).
   
ט. מטווח בחפיר
החפיר המזרחי שימש עד אמצע שנות ה- 60 של המאה הקודמת כמטווח עבור הגדנ"ע. חיים מור-חיים, המנהל המיתולוגי של בי"ס "התמר", היה מפקד גדנ"ע-קליעה בעכו (מפי בני שטיינלאוף). בזמן כלשהו המטווח היה דוקא בחלקו המערבי של החפיר הצפוני, לרגלי בית החולים לחולי נפש. מרכז הגד"ע בעכו  היה סמוך לבנין הדואר (ברחוב הסיגלית של היום) בין בתים ערביים (מפי דוד רגב).
 
קברו של מוחמד, אחי עבאס אפנדי, בעכו-מזרחהשלט על קברו של מוחמד עלי הבהאיח. מיהם "שוברי הברית"?
את בהא-אולה הבהאי ירש בנו הבכור עבאס אפנדי. בנו השני, מוחמד, טען שהירושה מגיעה לו ובשל כך חל פילוג בכת הבהאית. על פי קביעת "בית הצדק העולמי" חסידי מוחמד אינם בהאים אמיתיים ועל כן מכונים " "שוברי הברית" (ג'לאל).

ז. מדרגות אל תאי המשמר
בתחילת שנות ה-50 המדרגות של כבש המעלות הדרומי העולה אל תאי המשמר בחומת ג'זאר, היו מדרגות אנכיות רגילות (מפי בני שטיינלאוף).
 
ו.  מגדל הזכוכית
ויהי צהרי היום וקבוצת מטיילים נכנסה לסעוד באחת ממסעדות העיר העתיקה. וכיוון שרצה המלצר להרשימם ביכולותיו, בחר לבנות מגדל של זכוכית, כלומר מגדל גבוה של כוסות-זכוכית, נתונות זו בזו. ניגש אפוא המלצר אל המטבח נטל כעשרים כוסות ובנה מגדלו כמעט עד התקרה. לפלא היה הדבר בעיני כל. ואולם משקרב ובא להניח הכוסות על שולחן הסועדים, כוס לאיש כוס לאיש, היה כה להוט וכה מרוכז במגדל הזכוכית אשר בנה ולא שם עיניו במאורר התקרה הגדול שהסתובב בעצלתיים מעל ראשי הסועדים... והשאר היסטוריה (מפי גדי לופו).
                                  
ה. עגבניות שרי על חומת ג'זאר?
עיזים וכבשים אשר רעו על חומת ג'זאר הן המקור לזרעי עגבניות שרי שנקלטו וצמחו על החומות. בימי הצנע בתחילת שנות ה-50, הן היוו מטעם מיוחד למי שהספיק להשיגן (מפי בני שטיינלאוף).
 
ד. אוסטרים-הונגרים בעכו?
ביירות, 15 באוקטובר 1888
אל השגרירות (האוסטרית בפלשתינה)
השלטונות התורכיים בצפת אסרו כמה יהודים אוסטרים-הונגרים ...והעבירום לעכו על אף מחאת סגן-הקונסול (האוסטרי). הווילאיית (המימשל התורכי) כאן (בצפת) מכיר בעובדות, אולם על סמך הוראות שקיבל כביכול הוא מסרב להורות על שחרורם בלא צו מקושטא... (מרדכי אליאב - בחסות ממלכת אוסטריה 1917-1849).

ג. הסולטאן והבנייה הבלתי חוקית
מעשה בתושב אמיד  שהתגורר  בתוך העיר העתיקה ומאס בצפיפות הנוראה ובזוהמה. הלך זה ובנה לו בית מחוץ לחומות. נערכו פקידי הסולטאן להריסת המבנה הבלתי חוקי, שהרי עד לסוף המאה ה-19 לא הותרה לאיש בנית בית מחוץ לחומות. בצר לו, פנה אפוא האיש ההוא, שהיה נתין איטלקי, לשגריר ארצו, וזה דיווח לממונים עליו בצינורות הדיפלומטיים ..ומיד הופיעה  אונית מלחמה מול חופי עכו.. הסולטאן הבין את  מה שהיה צריך להבין והבית נותר על מקומו..מאז  נשכח הבית ואבד זכרו. וכמה שחיפשו וחקרו חוקרי תולדות העיר לדעת היכן הבית ההוא והיכן  מיקומו - ולא מצאו (דר' שש ושמחה בינות, "עכו הימית").

ב. תאנים ודבלים
בחפיר המזרחי, שמחוץ לחומת ג'זאר, היה בתחילת שנות ה-50 צריף פח עלוב. בתוכו התגורר ערבי שקטף תאנים מן העצים שהיו מסביב לחומות. היה מיבשן עד שהפכו לדבלים והיה מוכר לתלמידים שהגיעו למטווח הגדנ"ע.
(מפי בני שטיינלאוף).
 
א. שורשי "התומר"
בשנים 1929-1920 שימש עבדול פתאחי סעדי כראש העיר עכו. עשיר גדול היה והיתה לו מכונית מפוארת . תחילה התגורר בבית סמוך לחאן שווארדה. כדי להגיע מן החאן  ישירות לביתו פרץ פתח מיוחד בקיר הדרומי של החאן הנראה עד היום בגב עסק בניית הסירות של חמאדה. אך עד מהרה בנה לעצמו בית חדש בדיוק באתרו של בית הספר היסודי "התומר" כיום. אשתו, נוסייבה, היתה בתו של אחמד שוקיירי, קודמו של ערפאת בתנועת הפת'ח.  (מפי נאזיר שמאלי).
 
 
 
 
 
 
צור קשר  |  מונחים ושמות בעכו