עיצוב ארכיטקטוני נדיר של עמודי רחבת הכניסה למסגד א-זייתונההמסגד הוקם בתקופת השליט הבדואי של עכו, דאהר אל-עומר בשנת 1168 להיג'רה (1754/5), על ידי חאג' מוחמד אל סאדיקי. שמו בא לו מעצי הזית, שעמידותם בפני פגעי הזמן גבוהה, שהיו נטועים בחצרו. שמותיו הנוספים: ג'מע אל-זייתון, ג'מע אל-סאדיקי.הוא נבנה על יסודות צלבניים במקום בו היתה כנסיית מרים הקדושה, אם ישו.

המסגד כולל יסודות ארכיטקטוניים מן התקופה הערבית הקדומה במאות 9-10 לספירה. מתקופה זו בולט העיצוב הנפלא של שלושת האומנות (העמודים) ברחבת הכניסה: בשתי האומנות הקיצוניות מופיע דגם זיגזגי דמוי חבל, או ברכי אנשים המטפסים זה על זה. באומנה המרכזית בולטים ארבעה עמודי פינה צרים וביניהם, לכל אורך האומנה, מופיעות שקערוריות. מעל השער המזרחי מופיעה כותרת דקורטיבית מן התקופה הפאטמית (מאה ה-11 לספירה).
בחצר המסגד מצויים בריכת טהרה וכן קברו של חוסיין עבד אל-האדי, ממושלי מחוז עכו בתקופת הכיבוש המצרי (1832 – 1837, שנת פטירתו). משמאל לדלת הכניסה אל המסגד מופיע מחרב – גומחת שיש המציינת את כיוונה של מכה. על תקרת כיפת המסגד מופיעים שמותיהם של ארבעת החליפים "ישרי הצדק" (יורשי הנביא מוחמד): אבו-בכר, עמר בן אל חט'אב, עותמן אבן עפאן ועלי בן אבי-ט'אלב. 
נור א-דין אל ישרוטי, מנהיגם הרוחני של הסופים (המיסטיקנים המוסלמים) בעכו, נהג לבוא לכאן לשם מדיטציה, לפני שייסד את זאווית שאזלייה.
מדרום למסגד יש ככר גדולה – כיכר זייתונה. תושביה הותיקים זוכרים מקום זה בשם כיכר עכי. כאן עמד בנין גדול בן שלוש קומות, בבעלות משפחת עכי העשירה. בימי מלחמת השחרור המשפחה ברחה ללבנון ואת הבנין תפסו ערבים מתנועת המָקָאוּמָה (ההתנגדות) ואחסנו בו נשק וחומרי נפץ. בשל כך, הבנין פוצץ ושרידיו פונו בשנות ה-60 בעת פעולות השיקום וריצוף הכיכר. כיום ידועה הכיכר בשם נוסף – כיכר פיראן, על שם מאפיית פיראן הפועלת כאן מזה 60 שנה.