 |
| דף הבית | כרטיס ביקור | מושג ברגע | הידעת ? | מפות עכו | אגדות עכו | קישורים | אירוח בעכו והסביבה | חידות הארץ | צור קשר | English | |
|
אגדות עכו
סיפורים ואגדות רבות נקשרו אודות העיר אנשיה וסביבותיה. מעבר לים המידע הרב המצוי באתר זה, יופיעו כאן מעת לעת סיפורים ואגדות מן העבר הקרוב והרחוק.
ולהקוראים ינעם ו. כך משתמטים ממס ...ביום א ר"ח כסלו התק"ד, ר' אברהם ישמעאל (סנגוניטי) הגיע לעכו מירושלים בדרכו לליוורנו דרך עכו, וכך הוא מספר: "ושם בעכו קבל אותי בסבר פנים יפות החכם השלם במוהר"ר משה חיים לוצטו בביתו ושלח לי קפיאו (כובע) ופירוקא (פאה נכרית) בשביל שלא לשלם גאפ"ר (מס דרכים) שכן הוא המנהג בעכו.. מי שהוא פראנקו (יליד אירופא) אינו משלם (מס)". וממשיך ר' אברהם ומעיד כי לרמח"ל היתה דירה בעכו ואף סייע בידי יהודים שעברו משם (כלומר דרכה). (ציטוט מתוך: ב. קלאר. כתבים חדשים לתולדות עליית בעל אור החיים. ספר היובל לכבוד פ. מארכוס). ה. זלמן הצורף מסיפורי מרדכי סַלַמוֹן, בנו של משה יואל סלומון ממייסדי פתח-תקוה
(ספורים מבין החומות, עם עובד, תל אביב, תש"ו)
...והרי האסון שקרה לו לישיש ר' זלמן צורף. פעם אחת, בלכתו באשמורת הבוקר לבית המדרש להתפלל תפילת-ותיקין כמנהגו, התנפלו עליו ערבים מאחוריו והכוהו מכת-חרב בראשו. יהודים שהלכו גם הם להתפלל מצאוהו כל עוד נשמתו בו והביאוהו אל ביתו. כשלושה חודשים שכב על ערש דוי. מזעזוע מוחו אבד כוח זכרונו והוא נפרד ממשפחתו ומכל ידידיו, פשט ידו לכל אחד ואחד ובגשת נכדיו אל מיטתו נלוויתי גם אנכי עמהם והחולה שם ידו על ראשו של כל אחד ואחד וברכות בפיו, ובמעמד הנאספים אמר וידוי וקרא שמע ישראל וימת מות קדושים.
מי יתאר את גודל הבכי והמספד. הכל זכרו לו את גבורת מלחמתו להצלת חורבת ר' יהודה החסיד מידי הישמעאלים שהחזיקו בה יותר ממאה שנים. הלא לפני מלך מצרים התיצב והשיג פירמן אשר על פיו הוחזר המקום הזה ליהודים... ד. מודרניזציה - דואר פּרָדוֹת לעכו מסיפורי מרדכי סַלַמוֹן, בנו של משה יואל סלומון ממייסדי פתח-תקוה
(ספורים מבין החומות, עם עובד, תל אביב, תש"ו)
...אבי לא רצה לאכול מן הקרן שהביא מחוצה-לארץ והתחיל מבקש פרנסה. כשלושה חודשים היה מתבונן אל חיי תושבי-העיר ועסקיהם ועלה בדעתו לתקן תקנה גדולה - ראה שטבריה חסרה דואר, כאותו שהוא עצמו ניהל בחוץ-לארץ. הבין כי אי אפשר לסדר דואר כזה בארצנו, אשר אין בה כבישים מסודרים שירוצו עליהם העגלות כדרך המזחלות על הקרח, אך מצא כי תחת דואר של עגלות ומזחלות אפשר לסדר דואר פרדות מאוכפות. מחַמרי פרדות היו בטבריה כבכל הארץ, אבל לא היה סדר בנסיעותיהם. בא אבי והטיל סדר של קבע - התחיל בעשׂר פרדות, ואלו יצאו ביום א' בשבוע מטבריה לעכו עיר החוף, וביום שישי אחר הצהרים שבו לטבריה. תחילה קרה שהפרדות יצאו בלי נוסעים, או שבו בלי נוסעים, אך לימים התרגל הקהל אל הסדר, והדרישה נתרבתה, ונתווספו עוד עשר פרדות בדרך טבריה-ירושלים, ומקץ שנה העסיק הדואר חמישים פרדות ומספר גדול של עובדים. ואבי לא עשה עסקו לבדו. שותף היה לו, יהודי ספרדי, חלפון שמו, בעל-עסקים. אולם לפי ששותפו זה ישב בעכו צירף אבי שותף אחר, שמואל שמו, מאנשי-שלומנו. לא היה זה בעל ממון אך בעל מידות טובות ולידו נמסרו החשבונות. העבודה חולקה באופן שאבי היה מנהל את החאן (בטבריה), קונה הפרדות, מכלכלן, נושא ונותן עם הרפתנים והמחַמרים. חלפון היה נושא ונותן עם הסוחרים המביאים מטעניהם מעכו והכפרים לטבריה ולירושלים, ור' שמואל עסק בחשבונות ההוצאה וההכנסה, בין השותפים לבין עצמם, עם הסוחרים וכדומה.
ג. מה להרקולס הגיבור היווני ולעכו?  ויהי היום והגיבור היווני הרקולס נתקף בחמת זעם וישלך אשת חיקו ושלושת בניו אל האש המאכלת. וביום המחרת התעצב אל ליבו ממעשהו הנורא וחישב ליטול חייו במו ידיו. ואולם, בעצת ידידו ביקש לכפר על חטאו והלך להיוועץ באוראקל אשר בדלפי. וכה אמר האוראקל: "שומה עליך, הגיבור הכביר, לעמוד ולמלא תריסר משימות מסוכנות מכל אשר ידע האדם לפניך". בשנייה מביניהן הוטל על הרקולס להילחם ולהשמיד את ההידרה אשר במימי הביצה. וכה הוה: עד אשר המית את מפלצת המים, בעזרת ידידו יולאוס נפגע אף הוא מנשיפות אפה הקטלניות ואולי אף מדמה המגואל בארס-מות. ועל כן שלחו זאוס אבי האלים ויצא אל נהר בלוס (הוא נהר נעמן או פקידה או פגידה) ומצא בגדותיו את צמח המרפא קולוקסיון וממנו רקח את התרופה עכי. ועל כן קרא בשם המקום עכו. ומהו אותו קולוקסיון?
יש האומרים שיח ההדס. ואולם אין זה מתאים לכאן כי השיח בן הגבעות וההרים הוא ולא צמח של ביצות או גדות נחלים.
יתכן כי מדובר בשכרון זהוב. אמנם אינו צמח ביצות אך רב הוא על הכתלים בבתי אבן ובחורבות ואחד המינים השכיחים באזור עכו. וודאי שצמח-מרפא הוא.
ואולי מדובר בפרח הסיתוונית המכיל את האלקלואיד הרעיל קולכיצין ומשמש להכנת תרופות. שימוש בצמח זה למרפא תואר כבר במאה הראשונה לספירה על ידי הרופא היווני פדניוס דיוסקורידס במדריך לצמחי מרפא שכתב (De Materia Medica).
ב. מה לאפרודיטי ולעכו?
שאל פרוקלוס בן פלוספוס את רבן גמליאל בעכו שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי
אמר לו: כתוב בתורתכם "ולא ידבק בידך מאומה מן החרם.." (דברים יג 18) (ועל כן) מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי? אמר לו (רבן גמליאל) : אין משיבין ב(תוך) מרחץ. וכשיצא אמר לו: אני לא באתי בגבולה היא באה בגבולי, (כי) אין אומרים נעשה (ה)מרחץ נוי לאפרודיטי אלא אומרים נעשית אפרודיטי נוי למרחץ. א. שייח' עתבה - הסיפור והאגדה
  בצפון-מזרח עכו, בשיכון 4 ההיסטורי, מצוי קבר שייח' שכיפתו דהויה וטחובה. בימים ההם, מעט אחרי תקופתו של צלאח א-דין , ישב על סף הדרך אחד ערבי (ויש אומרים לוחם בצבאו של א-דין). ישב עשרות שנים והיה מלקט סיפורים מן העוברים בדרך והיה מספרם לעוברים אחרים. יום אחד הלך לבית עולמו. ונקרא מאז שייח' עתבה (בערבית, סף).
והאגדה מהי? היה בחצרו של עתבה עמוד מגולף נאה. חמד אותו אחד מחייליו של קפארלי, מקציניו של נפוליון, וכאשר נסוגו הצרפתים, נטלו החייל עמו. ועלו בספינה צרפתה. ואולם אדמת חצריו של עתבה רעדה געשה מחמת הגזל. הרגיש זאת העמוד, קם וקפץ הימה וחזר לחצר בעליו. ומאז הארץ שקטה (מפי: שמעון לביא).
|
|
| צור קשר | מונחים ושמות בעכו | |
