איברהים פחה שליט עכו בשנים 1831-1840כבר בתחילת המאה ה- 19 היתה האימפריה הטורקית חלשה, וכונתה "האדם החולה של אירופה". המצרים יצאו אפוא לכבוש מידיה את ארץ ישראל, ובראשם עמד איברהים פחה, בנו של מוחמד עלי מלך מצרים. במשך כארבעה חודשים, בין נובמבר 1831 למרס 1832, צר צבאו של איברהים על עכו ולבסוף כבש אותה. ברצותו לשאת חן בעיני המעצמות האירופיות, פתח את שערי העיר בפני סוחרים מארצות הים, הנהיג הקלות חשובות לתושבים וחופש מסחר. ברם, אותן מעצמות העדיפו לקדם את האינטרסים שלהן במזרח תחת השלטון העות'מאני החלש ובשנת 1840 סילקו את איברהים וחייליו מעכו ומארץ ישראל.
הנזיר היווני ניאופיטוס כותב דברים אלה: "עתה עלה (איברהים פחה) על עכו והטיל עליה מצור מכיוון הים והיבשה כאחת. הוא המטיר אש תותחים על חומות העיר והסראייה יומם ולילה (אומרים כי הפחה המטיר כ- 70,000 פגזי תותחים ורימונים על העיר). שליט העיר עבדאללה, שסמך על הבטחת הסולטאן לשלוח עזרה, הגן עליה בחרוף נפש, אף שמצבו היה נואש. העיר היתה נתונה במצור רצוף במשך ששה חודשים, ועבדאללה איבד את מרבית חייליו. חומות העיר ובתיה היו הרוסים, ובנייני הפאר שבה קרסו תחתיהם, ועזרה מהסולטאן לא נראתה באופק. לבסוף, משנוכח כי אפסה תקוותו, ניסה עבדאללה להצית את מחסן אבק השרפה ולפוצץ עצמו, ברם הסובבים אותו עמדו על כוונותיו ומנעוהו מכך. תחת זאת הם שכנעוהו למסור עצמו לידי הפחה ורחמיו. ואכן, כך עשה ביום 14 במאי 1833.
הוא התקבל ע"י הפחה בסבר פנים יפות, והלה שוחח עמו על האוצרות שנאגרו ע"י ג'זאר פאשה והבאים אחריו. לאחר מכן נשלח עבדאללה ע"י מוחמד עלי למצרים והושם שם תחת משמר.

כיבושה של עכו (אף כי הסב לאיברהים פחה למעלה מ- 20,000 הרוגים מקרב חייליו) נחוג בירושלים בשמחה רבה: אורות, ריקודים ומוסיקה היו בכל פינות העיר. במשך חמישה ימים עלזו והריעו תושבי העיר מוסלמים, יוונים, פרנציסקאנים, ארמנים ואפילו יהודים. כולם שמחו לקראת הכיבוש המצרי, שפרושו היה עבורם: חרות". (תרגום מאנגלית לעברית: שילר. א, 1979; תרגום מיוונית לאנגלית על ידי S.N.Spyridon. פורסם בכתב העת האמריקאי לחקר המזרח, כרך 18 , 1938)

התמונה מתוך ויקיפדיה